יום ראשון, 10 באוקטובר 2010

מילינה 30.09.2010 Milina

יש לי 48 מייל לעבור עד מילינה. תכננתי לקום ב 0400 כדי שאספיק להגיע מוקדם יחסית ולסייר בשטח שאינו מוכר לי. אבל הגורל לא איפשר לי לנוח. בערב התחילה צפ.מע. כמצופה ובנמל הקטן עלה סוואל שחייב אותי לחזק חבלים. אחר כך הגיעו שלוש ספינות דייג והיינו צריכים למצוא פתרונות קשירה לרציף וכשכל זה הסתיים לקראת חצות חריקות החבלים הדירו שינה מעפעפי. נים ולא נים קמתי ב 0430 הכנתי את הדרוש התנעתי מנוע והתנתקתי מהרציף ברוח של 20 קשר. היה לי ברור מראש שלבד לא אוכל לעשות סי קליר Sea Clear , סידור החבלים, הפנדרים וכל השאר בעודי בנמל ללא עזרה מפאת המקום הצר. יצאתי החוצה לכיוון העומק ששם רציתי לכוון את הסירה בהגאי האוטומטי ולסדר. קידמו אותי כמה סוואלים גבוהים על פיתחו של הנמל שטילטלו את הסירה כהוגן. אחרי כמה מאות מטרים הסוואל נרגע מעט, כצפוי, ואז עשיתי את הסי קליר. איבדתי פנדר שנקרע מהחבל שלו. הוצאתי את הגנואה והתחלתי לרוץ עם הרוח בכיוון דרום מערב. היו לי  20 מייל של קורס כזה עם ים מאחור. ההגאי האוטומטי עובד תקין. זריחה נפלאה מעל האי אלוניסוס, מצוקים ומערות ים בחוף סלעי ומצוקי יפה במיוחד. היה ברור שאחרי הכיף הדרומי של חצי האי הזה שתוחם את מפרץ וולוס ממזרח יהיה לי ים שקט לחלוטיןוהרוח תשתנה ואכן כך היה.
מילינה נמצאת בחלקו הדרומי מזרחי של מפרץ וולוס. סוגר אותה ממערב אי מאורך שיוצר מעין תעלה מוגנת מאוד של כ 4 מייל אורך. הכניסה מהצד של נמל מילינה, מצפון. לא היה ידוע לי הרבה על המקום והתכוונתי לערוך סיור היכרות עם הסירה. בכניסה למפרץ וולוס הייתה רוח 4 על הפנים אבל גלים קצרים של חצי מטר בלבד. כל האזור הזה נפלא לשייט מפרשים, יש רוח - ואין ים ואפשר להפליג בהנאה. לא לחינם קיימים באזור מספר מרכזי חכירת סירות. ואכן בכניסה למפרץ ראיתי כ 20 יכטות מפליגות במפרשים.
נכנסתי לנמל מילינה הקטן ב 1400 נקשרתי לונג סייד והתחלתי לברר להיכן צריך המכר לחזור. מסתבר שמייל וחצי דרומה יש לסאן סייל נקודת חכירה. אני מפליג לשם ועושה תוך כדי כך סיור שטח. בנקודה של סאן סייל מאשרים לי שזה המקום אך לא מאפשרים לי להשאר. למעלה מ 30 סירות חוזרות הערב, ייקשרו אחד על השני. אני חוזר לנמל מילינה, נקשר, מתקלח, עושה לי ארוחת צהריים ויוצא ברגל אל הנקודה של סאן סייל. המהומה שם כבר החלה. סירות חוזרות, ביניהן גם עם צוותים ישראלים אחרים. יהיו הרבה דגלים צהובים אומר לי מנהל התחנה - "דרך הים". הסירה שלה חיכיתי הגיעה והעברנו שעתיים של פטפוטי ים כאלה ואחרים. טוב לפגוש אנשים מוכרים בדרך גם אם עושים לצורך זה כמה מיילים נוספים, כל עוד יש זמן.
אני מסיים את הערב בבית קפה עם המחשב והבלוג - כמו עכשיו.
בתמונות: 1. זריחה בדרך למילינה. 2. בנמל מילינה. 3. סירות חוזרות בתעלת מילינה. 4. שקיעה במילינה





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה