נמל וכפר זה שוכנים רק 7 מייל מאכיליון. בכל זאת רציתי לבקר במקום. כשעברתי על ידו בדרך למילינה ראיתי שני דברים מעניינים, האחד הוא ציורי מאוד, השני, יש בו מספנה גדולה לספינות ויכטות. אני אוהב לבקר במספנות, הן משום העניין והן משום הבדיקה של העלויות לאספנה.
בלילה, באכיליון היו סופות רעמים, קומולונימבוסים עם מטחי גשם. אני יוצא ב 0900 לרוח צפונית מערבית 4 בופור ישר מול הפנים, אך הים נמוך לגמרי. מנוע ומפרש ראשי. בדרך מעבורת מהירה לא מםנה דרך על פי חוקי הדרך, זה נדיר שהמעבורות מפנות דרך. אני מוריד מהירות לכמעט אפס.
כעבור שעה וחצי נקשרתי לרציף באיה קורייאקי. יופי של מקום. שובר הגלים סוגר נמל דייגים קטן, שם אין לי מקום וגם רדוד. אני נקשר ברציף העירוני שאינו מוגן על ידי שובר גלים, זו מעין גומחת ים שהעומק בה גדול מאוד עד קרוב מאוד לחוף. למרות שאין שובר גלים המים על יד הרציף שקטים מאוד. בסופרמרקט הקטן יושבת אישה שמתקרבת ל 90 בגילה, לפחות כך זה נראה, וכשאני משלם בעבור הקנייה הקטנה שעשיתי היא מברכת אותי בתריסרי ברכות עם ידה על ליבה. מסורת. סיור בסמטאות הכפר ואחרי הצהריים אני יושב בבית הקפה שמול הסירה ומשלים כתיבה של סיפור על כוס של אייס קפה. אינטרנט אין גם כאן. פסטורליה.
המספנה מרשימה אך די מבולגנת. הרבה כלי שייט הרוסים, הרבה כלי שייט זרוקים, השטח די מצומצם, אבל המחיר שאני מקבל להרמה/הורדהאחסנה הוא זול, עדיין לא כמו בכיוס. אבל, טוב לדעת שיש מספנה כזו בצידו הצוני מערבי של האגאי - just in case .
בתמונות:: 1. בנמל איה קורייאקי. 2. נמל הדייכים הקטן. 3. המספנה.
בלילה, באכיליון היו סופות רעמים, קומולונימבוסים עם מטחי גשם. אני יוצא ב 0900 לרוח צפונית מערבית 4 בופור ישר מול הפנים, אך הים נמוך לגמרי. מנוע ומפרש ראשי. בדרך מעבורת מהירה לא מםנה דרך על פי חוקי הדרך, זה נדיר שהמעבורות מפנות דרך. אני מוריד מהירות לכמעט אפס.
כעבור שעה וחצי נקשרתי לרציף באיה קורייאקי. יופי של מקום. שובר הגלים סוגר נמל דייגים קטן, שם אין לי מקום וגם רדוד. אני נקשר ברציף העירוני שאינו מוגן על ידי שובר גלים, זו מעין גומחת ים שהעומק בה גדול מאוד עד קרוב מאוד לחוף. למרות שאין שובר גלים המים על יד הרציף שקטים מאוד. בסופרמרקט הקטן יושבת אישה שמתקרבת ל 90 בגילה, לפחות כך זה נראה, וכשאני משלם בעבור הקנייה הקטנה שעשיתי היא מברכת אותי בתריסרי ברכות עם ידה על ליבה. מסורת. סיור בסמטאות הכפר ואחרי הצהריים אני יושב בבית הקפה שמול הסירה ומשלים כתיבה של סיפור על כוס של אייס קפה. אינטרנט אין גם כאן. פסטורליה.
המספנה מרשימה אך די מבולגנת. הרבה כלי שייט הרוסים, הרבה כלי שייט זרוקים, השטח די מצומצם, אבל המחיר שאני מקבל להרמה/הורדהאחסנה הוא זול, עדיין לא כמו בכיוס. אבל, טוב לדעת שיש מספנה כזו בצידו הצוני מערבי של האגאי - just in case .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה