באפן בסיסי יש כיום שלוש קונספציות לשימוש במים מתוקים ביכטות, מ 10 עד 15 מטר אורך. כל זאת גם תלוי במגמות ההפלגה של בעלי הספינות. שייט קצר, יומי/סוף שבוע. שייט ארוך באזורים בהם המסלולים קצרים יחסית - עד 3 ימים. שייט ארוך בו המסלולים ארוכים, חוצי אוקינוס. ואין ספק שאפשר למצוא עוד וריאציות נוספות. על פי המגמות צריך לקבוע את כמות מיכלי המים, מספרם, קיבולתם וצורת שימושם. וחשוב מכל את מקור/מקורות האספקה, חוף בלבד או חוף משולב עם ייצור עצמי, דהיינו התפלה. התפלה בכמות סבירה דורשת גם גנרטור, כך שכל המערכת גם תופשת מקום לא מעט וגם מחירה לא קטן. כמו כן יש לתת את הדעת על החומר ממנו עשויים המיכלים והיכן למקם אותם. אבל, עלפי הדרך שבה אני סבור שאין דבר שיש לו פיתרון אחד, או שאפשר לעשותו בצורה אחת בלבד, כולל לידות ומיתות, גם בנושא זה יש מיגוון אפשרויות ותיקצר כאן היריעה מלפרט את כולן, מה גם שאחרי הפירוט ימצא מישהוא עוד וריאציה. אז, אפרט את הגישה שלי בנושא וכיצד אני מיישם אותה.
אני מפליג הפלגות שזמנן ממושך להרבה יעדים במזרח הים התיכון. הפלגה כזו יכולה להימשך מחודש עד שלושה ויותר. הרבה מפרצים בהם אין או כמעט אין יישוב או מקורות מים מצד אחד והרבה נמלים/איים בהם כמעט ואין בעיה של אספקת מים מאידך. מעבר לכך, מאחר והסירה שלי אינה גדולה קבעתי מראש שהמיכלים לא יתפשו הרבה מקום, אבל אני זקוק לצורת הפלגה כזו בבסיס קיבולת של 400 ליטר (כפול מהקיולת בסירות דומות), מעבר לכך, שיהיה אפשר לנקות את המיכלים ללא בעיות טכניות מורכבות. ניקוי מיכלים יכול/עלול להיות אבן נגף. לפיכך בחרתי בשימוש של מיכלים גמישים. הם קלים לאיחסון בפינות אבודות וחוסכים מקום. הם זולים. הם קלים לשרשרבות. קל מאוד לנקות אותם או להחליפם בשעת הצורך הן תמחירית והן טכנית. הם אינם גורמים כמעט לטלטת מים ולפני נוזל חופשיים - Free Surface Effect - אלמנט חשוב ביציבות הסטטית של הסירה וביצירת בקטריות. המיכלים מחולקים ל קידמיים ואחוריים והם מקושרים ביניהם לצורך נוחיות השאיבה והשימוש. בנוסף לאלה יש עוד שני מיכלים גמישים על הסיפון בהפלגות ארוכות. סה"כ 500 ליטר. זה הרבה לסירה כזו, אבל נוח מאוד. מיכלים אלה אינם, אני חוזר, אינם לשתיה או בישול. הם משמשים לרחיצת כלים (הצרכן הגדול ביותר של מים בסירה) , מקלחות ורחצה, וכביסה. המיכלים העליונים מתמחזרים כל הזמן ומספקים מים לתחתונים.
שתיה רק מבקבוקים של מים קנויים/מינרליים. בישול קפה, תה, מרקים וכל השאר ממיכלים של 8 ליטר ובקבוקים של 2 ליטר בקיבולת כוללת של 24 ליטר שמתמחזרים כל הזמן. אין כמעט מקום שבו אני לא יכול למלא את הבקבוקים האלה.
בצורה זו אני שומר כל הזמן על מיחזור המים ויעודם בסירה. ו - אין לי בעיות של ריחות לא נעימים מהמיכלים. אחת לשנתיים/שלוש אני מוציא במחזור את המיכלים הגמישים לשטיפה במים חמים ומחזירם למקומם.
אני מפליג הפלגות שזמנן ממושך להרבה יעדים במזרח הים התיכון. הפלגה כזו יכולה להימשך מחודש עד שלושה ויותר. הרבה מפרצים בהם אין או כמעט אין יישוב או מקורות מים מצד אחד והרבה נמלים/איים בהם כמעט ואין בעיה של אספקת מים מאידך. מעבר לכך, מאחר והסירה שלי אינה גדולה קבעתי מראש שהמיכלים לא יתפשו הרבה מקום, אבל אני זקוק לצורת הפלגה כזו בבסיס קיבולת של 400 ליטר (כפול מהקיולת בסירות דומות), מעבר לכך, שיהיה אפשר לנקות את המיכלים ללא בעיות טכניות מורכבות. ניקוי מיכלים יכול/עלול להיות אבן נגף. לפיכך בחרתי בשימוש של מיכלים גמישים. הם קלים לאיחסון בפינות אבודות וחוסכים מקום. הם זולים. הם קלים לשרשרבות. קל מאוד לנקות אותם או להחליפם בשעת הצורך הן תמחירית והן טכנית. הם אינם גורמים כמעט לטלטת מים ולפני נוזל חופשיים - Free Surface Effect - אלמנט חשוב ביציבות הסטטית של הסירה וביצירת בקטריות. המיכלים מחולקים ל קידמיים ואחוריים והם מקושרים ביניהם לצורך נוחיות השאיבה והשימוש. בנוסף לאלה יש עוד שני מיכלים גמישים על הסיפון בהפלגות ארוכות. סה"כ 500 ליטר. זה הרבה לסירה כזו, אבל נוח מאוד. מיכלים אלה אינם, אני חוזר, אינם לשתיה או בישול. הם משמשים לרחיצת כלים (הצרכן הגדול ביותר של מים בסירה) , מקלחות ורחצה, וכביסה. המיכלים העליונים מתמחזרים כל הזמן ומספקים מים לתחתונים.
שתיה רק מבקבוקים של מים קנויים/מינרליים. בישול קפה, תה, מרקים וכל השאר ממיכלים של 8 ליטר ובקבוקים של 2 ליטר בקיבולת כוללת של 24 ליטר שמתמחזרים כל הזמן. אין כמעט מקום שבו אני לא יכול למלא את הבקבוקים האלה.
בצורה זו אני שומר כל הזמן על מיחזור המים ויעודם בסירה. ו - אין לי בעיות של ריחות לא נעימים מהמיכלים. אחת לשנתיים/שלוש אני מוציא במחזור את המיכלים הגמישים לשטיפה במים חמים ומחזירם למקומם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה