לא בכדי שם המקום הוא אכיליון. המקום נמצא בצידו המערבי של מפרץ בצידו הדרומי מערבי של מפרץ וולוס, נמל ועיירה קטנה. מאזור זה, על פי הומרוס, יצא אכילס לטרויה. הילה של גבורה, מיתולוגיה, אודיסאה. המקום עצמו כלל אינו מצדיק את ייחוסו ההיסטורי. נמל טוב ומוגן היטב שבתוך מסגרת שטח המים ששובר הגלים סוגר יש גם נמל דייגים קטן לסירות דייג בלבד. רציף יפה, טיילת יפה ווטר פרונט קטן, מים חופשי ברציף, אבל די משמים ואפור. טוב בכל זאת לחניית לילה כשיש זמן, לא טוב למי שעושה שבוע של שייט באזור. המיקום מצויין לתחנת חכירת סירות ואכן חברת אקר הגרמנית מחזיקה כאן תחנה עם כ 12 סירות בחלק מהרציף. שאר הרציף הארוך שומם, אני הייתי האורח היחידי. אנשי חברת אקר איפשרו לי להשץמש בשירותים שלהם וזו הייתה הזדמנות לעשות מקלחת כדבעי בלי חשבון מים. בסירה יש לי שני מיכלי ריסוס של 10 ליטר כל אחד שמיתקנתי כמקלחות. מחממים שני ליטר מים ויש מקלחת חמה, אבל, מוגבלת ל 5-6 ליטר המקלחת. קצת ספרטני אבל מספק בהחלט.
ממילינה הפלגתי ב 0800 , 18 מייל מפרידים בין צידו המזרחי והמערבי של מפרץ וולוס באזור הזה. הייתה רוח קלילה מצפון מערב, אחרי הפניה דרומה אפשר יהיה להוציא את הגנואה. על פי החוזה שלי עם מורפי זה עובד הפוך. אחרי הפניה דרומה נגמרה הרוח, נשארתי עם המנוע והמפרש הראשי. בדרך עוברי במיצר יפה בין האי טריקרי והיבשת. נמל קטן וכפר קטן שניהם ציוריים מאוד במפרץ קטן, הכל קטן. אני עושה סיור במקום, יכטה אחת ברציף הקטן סירות דייג, סירת שירות ליבשת, ירוק ומיוער מסביב. יופי של מקום, רשום בזיכרון לחזור לכאן.
נקשרתי לרציף לונג סייד באכיליון בצהרי יום, שקט ומוגן. הזמנתי דלק שהגיע במיני טנקר. יש מים, ניקוי סיפונים ו - קניתי באיטליז שמול הסירה צלעות טלה שעלו על שולחני באותו ערב. בכלל, כשאני מפליג לבד אני מבשל יותר מאשר כשאני עם צוות. אני לא מחזיק בשר במקרר, אוכל בשר במסעדה פעם ב 3 ימים או קונה לי מידי פעם מנת טלה או עוף. מבשל הרבה מרקים טובים וסמיכים ופעם בשבוע - פסטה. הרבה חצילים וקישואים.
אינטרנט אין כאן, אז אחרי הצלעות קפה על עידכוני היומנים שלי ולישון.
בתמונות: 1. בדרך לאכיליון. 2. סיור באי טריקרי. 3. בנמל אכיליון
ממילינה הפלגתי ב 0800 , 18 מייל מפרידים בין צידו המזרחי והמערבי של מפרץ וולוס באזור הזה. הייתה רוח קלילה מצפון מערב, אחרי הפניה דרומה אפשר יהיה להוציא את הגנואה. על פי החוזה שלי עם מורפי זה עובד הפוך. אחרי הפניה דרומה נגמרה הרוח, נשארתי עם המנוע והמפרש הראשי. בדרך עוברי במיצר יפה בין האי טריקרי והיבשת. נמל קטן וכפר קטן שניהם ציוריים מאוד במפרץ קטן, הכל קטן. אני עושה סיור במקום, יכטה אחת ברציף הקטן סירות דייג, סירת שירות ליבשת, ירוק ומיוער מסביב. יופי של מקום, רשום בזיכרון לחזור לכאן.
נקשרתי לרציף לונג סייד באכיליון בצהרי יום, שקט ומוגן. הזמנתי דלק שהגיע במיני טנקר. יש מים, ניקוי סיפונים ו - קניתי באיטליז שמול הסירה צלעות טלה שעלו על שולחני באותו ערב. בכלל, כשאני מפליג לבד אני מבשל יותר מאשר כשאני עם צוות. אני לא מחזיק בשר במקרר, אוכל בשר במסעדה פעם ב 3 ימים או קונה לי מידי פעם מנת טלה או עוף. מבשל הרבה מרקים טובים וסמיכים ופעם בשבוע - פסטה. הרבה חצילים וקישואים.
אינטרנט אין כאן, אז אחרי הצלעות קפה על עידכוני היומנים שלי ולישון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה