17 מייל מפרידים בין איה קוריאקי לקוקנאריס. יצאתי ב 0700 - שתיל מוחלט. בכל זאת אני מוציא את המפרש הראשי. השתיל מתחלף במזרחית 3 בופור, ים שטוח, כיוון ההפלגה לא מאפשר להוציא חלוץ ואני נשאר על מנוע וראשי. אני מגיע ב 1200, העומק בכניסה גדול, רציף קטן שיש בו עוד קצת מקום. אני נקשר אלונג סייד, צד ימין, דייג על הרציף עוזר לי לקשור ומקבל חבלים. אני מסתכל סביבי, נוף מדהים. שובר הגלים אליו אני קשור, בחלקו הפנימי, תוחם את הנמל הקטן מדרום, שובר גלים נוסף קטן תוחם אותו ממערב, ממזרח מצוק ניצב שמשאיר פיסת חוף צרה למעבר ולתוך הנמל מפכה לו נחל מהשמורה עם גשר הולכי רגל למעבר. בהמשך מערבה חוף רחצה יפה שבעורפו השמורה, יער של עצי אורן ים תיכוני ואלון. בלכתי בשמורה מאוחר יותר חיפשתי את הפיטריה המאפיינת יער כזה. לקטריוס דליציוזוס - נטופה ערבה. אחת מפטריות המאכל היותר טובות, הגדלה גם אצלינו בארץ. זה אומנם מוקדם, היא פטרית דצמבר, אבל, אולי. לא מצאתי.
הנמל עצמו שקט מאוד, אין סוואל אפילו עם הדרומית מזרחית 4 בופור אחר הצהריים. בחוף יש מסעדות קיוסקים שירותים ומקלחות חוף. מעבר לזה - כלום. מישהוא דאג לשבור את הטלפונים הציבוריים.
אחרי שאני עושה סדר בסירה אני יוצא לסיור בשמורה, יש שבילי הליכה, קצר וארוך. הנחל שנשפך לנמל יוצא מתוך אגם קטן. בדרך אני נפגש עם מספר גדול של עופות מים שונים, זוג ארנבים שלא חוששים ממני ומתאפשר לי לצלמם. אלה הם הרגעים המצדיקים את ההפלגות האלה. גם לא מפריע לי שאני לבד. השקט של "לבד" מתמזג עם השקט של הסביבה.
מעל המצוק המתנשא מעל הנמל במזרחו יש מלון גדול. אולי יש WIFI , אני עולה לשם. יש אומר לי השומר, אבל המלון נסגר אתמול - סוף העונה. אני יורד חזרה לסירה לקפה של אחר הצהריים. ספינת הנוסעים שפיניתי לה קצת מקום בתזוזה קדימה הפליגה ובעודי גומע מהספל נכנסות 6 יכטות של סאן סייל עם מדריכים ונופשים - שייטים לא מיומנים. על כל סירה מדריך - כולם מהממלכה המאוחדת - בריטים. הם נקשרים בשלשות. בערב מרק מהביל ואני הולך לישון לקול קולות בעלי החיים מהשמורה.
פסטוראליה.
בתמונות: 1. זריחה בדרך לסקיאטוס. 2. יכטה טבועה בנמל קוקנאריס. 3. בנמל קוקונאריס. 4. הברבור השחור 5. שקיעה בקוקונאריס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה