האי איקריה נקרא על שמו המיתולוגי של איקרוס, ששאף להגיע אל השמש, בנה לעצמו כנפיים וטס אל השמש, אלא שהבנפיים היו עשויות דונג וכשהתקרב החום המיס אותן והוא צנח לים. האי שלידו צנח נקרא על שמו. זה אי גדול ומאורך, הררי כמובן, ההר הגבוה שבמערבו הוא 1400 מטר לערך. יש בו שתי ערים מרכזיות כל אחת בצד אחר. אני שמתי את ההגה בכיוון המצפן של עיר הבירה (אבל לא הגדולה שבהן) שבצידו הצפוני. שמה אבדהילוס. הייתי שם לפני שנתיים בסערה צפונית והיה מאוד לא נעים, נשארתי אז בטוח על עוגן. שטח המים ששובר הגלים סוגר הוא גדול וכולל גם אפשרויות עגינה וקשירה שונות. לפני שנתיים התחילו לבנות שם מעגנה סגורה ליכטות ותמהתי אם סיימו אותה במסגרת הפרוייקט הגדול שכלל כביש עוקף על גשר עמודים לנמל.
יש לי 46 מייל לעבור ממיקונוס. כאמור מזג האוויר נרגע והייתי משוכנע שהים, למרות הסערה שהייתה כאן יומיים וחצי יהיה שקט, אולי קצת סוואל. אני יוצא ב0715 - שתיל מוחלט. ביציאה שלי נכנסות לרציף האוניות אוניית פאר מצד אחד ו Tall Ship - אוניית מפרשים בעלת 4 תרנים יפהפיה. אחרי הקפת החלק הצפוני מערבי של האי ומעבר המגדלור אני בקורס מזרחי. יפ שטוח לגמרי בלי רוח. אני על מנוע ומפרש ראשי. בצהריים יש שינוי קל, דרומית מזרחית התחזית הייתה למערבית קלה). אני בודק את תוף הגנואה בזהירות על ידי הוצאת המפרש בהדרגה איטית. זה עובד בסדר, אבל אני לא שקט עם זה. הרוח משתנה לדרום X מזרח. אולי בלי מנוע? לדקות ספורות, הרוח נופלת ולקראת ההגעה היא משנה כיוונה כל הזמן. אני נקשר במעגנת היכטות שהושלמה, ב 1600. אין מי שיעזור לי ברציף, לא נורא. ברציף יש מים חופשי וחשמל לא ברור אם חופשי, לא ניסיתי. הנמל יפה מאוד. הווטר פרונט, בתי קפה, מסעדות, סופרמרקטים המאפיה, בנויים בחצי גורן מסביב למעגנה קטנה לסירות קטנות הבנוייה גם היא בחצי גורן. הצבעים של בתי העיר מרהיבים ומשתלבים אחד בשני ועם הסביבה. פשוט יפה. יש WIFI בבתי הקפה. דבר אחד מעיב על היופי הזה. פרויקט הכביש לא הסתיים ולא רואים סימנים לסיום. עוד אחד מאותם אלפי הפרוייקטים ביוון שבנייתם לא הושלמה מסיבות שהיוונים מרבים לדבר עליהן ומסתכמות בשתי מילים, שחיתות שלטונית. קטע הכביש הסמוך לנמל ורחבת החנייה שלידו לא הושלמו והם מלאים שלוליות ובוץ.
אחרי ארוחת צהריים מאוחרת אני יושב לי בבית הקפה ונהנה מצפיה בסביבה היפה ומעידכון הבלוג. יום שישי, אני מצלצל לאישה ולילדים, ובסירה פק"ל - נרות שבת. עבר יום מהנה.
הלילה היה פחות מהנה. באחת אחר חצות לערך אני מתעורר מטלטול חזק. מי הדייג שעבר כאן במהירות, אני חושב לי. עוד אחד, ומייד עוד אחד יותר חזק. אני קופץ החוצה. המעבורת הגדולה. זרמי המדחפים שלה "מנענעים" את כל הנמל ומשלחים זרועות גם אל תוך מעגנת היכטות. הצרפתי שלידי יוצא גם הוא. אנחנו משפרים מהר את קשירת הפנדרים. עד שהמעבורת לא יצאה היה לנו בלאגן. לכשיצאה עבר עלינו לילה שקט.
בבוקר אני רואה התפתחויות של קומולונימבוסים וסטרטוסים מפותחים בהרים מזרחית לנו. הולך להיות שמח. אני מספיק לעשות כביסה ולמלא את המיכלים בסירה ובקבוקי מי הבישול במים, לוקח את המחשב ובורח לבית הקפה 100 מטר ממני.
בזמן. סערת ברקים ורעמים עם מטחי ממטרים חזקים עוברת על העיר במשך כ שעתיים. אם חשבתי לשטוף סיפונים - עכשיו אין צורך, הכל שטוף ונקי.
יש לי 46 מייל לעבור ממיקונוס. כאמור מזג האוויר נרגע והייתי משוכנע שהים, למרות הסערה שהייתה כאן יומיים וחצי יהיה שקט, אולי קצת סוואל. אני יוצא ב0715 - שתיל מוחלט. ביציאה שלי נכנסות לרציף האוניות אוניית פאר מצד אחד ו Tall Ship - אוניית מפרשים בעלת 4 תרנים יפהפיה. אחרי הקפת החלק הצפוני מערבי של האי ומעבר המגדלור אני בקורס מזרחי. יפ שטוח לגמרי בלי רוח. אני על מנוע ומפרש ראשי. בצהריים יש שינוי קל, דרומית מזרחית התחזית הייתה למערבית קלה). אני בודק את תוף הגנואה בזהירות על ידי הוצאת המפרש בהדרגה איטית. זה עובד בסדר, אבל אני לא שקט עם זה. הרוח משתנה לדרום X מזרח. אולי בלי מנוע? לדקות ספורות, הרוח נופלת ולקראת ההגעה היא משנה כיוונה כל הזמן. אני נקשר במעגנת היכטות שהושלמה, ב 1600. אין מי שיעזור לי ברציף, לא נורא. ברציף יש מים חופשי וחשמל לא ברור אם חופשי, לא ניסיתי. הנמל יפה מאוד. הווטר פרונט, בתי קפה, מסעדות, סופרמרקטים המאפיה, בנויים בחצי גורן מסביב למעגנה קטנה לסירות קטנות הבנוייה גם היא בחצי גורן. הצבעים של בתי העיר מרהיבים ומשתלבים אחד בשני ועם הסביבה. פשוט יפה. יש WIFI בבתי הקפה. דבר אחד מעיב על היופי הזה. פרויקט הכביש לא הסתיים ולא רואים סימנים לסיום. עוד אחד מאותם אלפי הפרוייקטים ביוון שבנייתם לא הושלמה מסיבות שהיוונים מרבים לדבר עליהן ומסתכמות בשתי מילים, שחיתות שלטונית. קטע הכביש הסמוך לנמל ורחבת החנייה שלידו לא הושלמו והם מלאים שלוליות ובוץ.
אחרי ארוחת צהריים מאוחרת אני יושב לי בבית הקפה ונהנה מצפיה בסביבה היפה ומעידכון הבלוג. יום שישי, אני מצלצל לאישה ולילדים, ובסירה פק"ל - נרות שבת. עבר יום מהנה.
הלילה היה פחות מהנה. באחת אחר חצות לערך אני מתעורר מטלטול חזק. מי הדייג שעבר כאן במהירות, אני חושב לי. עוד אחד, ומייד עוד אחד יותר חזק. אני קופץ החוצה. המעבורת הגדולה. זרמי המדחפים שלה "מנענעים" את כל הנמל ומשלחים זרועות גם אל תוך מעגנת היכטות. הצרפתי שלידי יוצא גם הוא. אנחנו משפרים מהר את קשירת הפנדרים. עד שהמעבורת לא יצאה היה לנו בלאגן. לכשיצאה עבר עלינו לילה שקט.
בבוקר אני רואה התפתחויות של קומולונימבוסים וסטרטוסים מפותחים בהרים מזרחית לנו. הולך להיות שמח. אני מספיק לעשות כביסה ולמלא את המיכלים בסירה ובקבוקי מי הבישול במים, לוקח את המחשב ובורח לבית הקפה 100 מטר ממני.
בזמן. סערת ברקים ורעמים עם מטחי ממטרים חזקים עוברת על העיר במשך כ שעתיים. אם חשבתי לשטוף סיפונים - עכשיו אין צורך, הכל שטוף ונקי.
בתמונות: 1. אבדהילוס מהקוקפיט. 2. על יד הרציף. 3. מעגן חצי הגורן והווטר פרונט. 4. אחרי שקיעה
אחרי הצהרים אני עושה סיור בעיר היפה והקומפקטית, מבשל ומכין מפות ותיכנון מסלול להמשך המסע. המעבורת לא חזרה בלילה, לילה שקט ושלוו. היעד הבא הוא האי פורנוי, אני מתחיל אחרי איקריה את המסלול דרומה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה