התחזית היתה סבירה, דרומית מזרחית 10 קשר ואחר כך צפונית מזרחית 10 קשר. במפרץ אורנוס כיוון הרוח הזה מתאים לעגינה. יצאתי מאבדילוס ב 0700 . עוד בלילה התגבר הסוואל בנמל, לפיכך היה לי ברור שבחוץ יש סוואל בינוני ואת הסי קליר עשיתי במפרץ כולל הוצאת הראשי. בחוץ נפגשתי בסוואל דרומי של מטר וחצי ורוח דרומית מזרחית (ישר על הפנים) 2-3 כמו בתחזית. אולי הפעם המודלים עשו פרדיקציה נכונה? כעבור שעה הרוח עולה ל 15 עד 20 קשר - 4-5 בופור. הים עולה בהתאם והרוח עולה ל 6 בופור. להפליג כך כשהגלים האלה ישר על החרטום זה לא רק ענין של לא נעים אלא מצב שיכול לגרום לנזקים. ב 1000 אני משנה קורס ימינה 30 מעלות כדי להתקרב לחוף הצפוני של האי טינוס שייתן לי הגנה מפני הגלים. זה "תעלול" שאני עושה פעמים רבות, וגם כעת זה מצליח, לפעמים אני מנצל גם זרם נגדי קרוב לחוף. זה מצליח גם כעת, אני מקבל רוח חזקה בלי גלים וזרם נגדי ו"טס" 6.5 קשר בין 50 ל 100 מטר מהחוף. הארכת הדרך היא בשוליים. אבל, לא לאורך זמן. כ 3 מייל לפני הכיף הדרומי מזרחי של האי טינוס הרוח עושה בקינג למזרחית בנטיה צפונה ומתחזקת ל 7 עם מכות 8 . אלה היו 3 מייל קשים. אני מזגזג אותם והמגדלור הישן שעל הכיף נראה כעומד במקום.
אחרי הסיבוב דרומה לכיוון מיקונוס הרוח והים נעשים - איך לא? דרומיים. בשלב זה מחליטה גלגלת הליץ' של המפרש הראשי שהחיים שעשתה עד הלום נגמרו ונשברת כשהיא משאירה את המפרש להתנפנף לו בפראות. למזלי, בקטע הפראי שלפני המגדלור צמצמתי את המפרש והוא כעת בשני שליש משטחו המלא. גם על זה להשתלט לבד לא פשוט בלי לחטוף את טבעת הקצה בראש. אני מצליח להשחיל חבל בטבעת ולרסן את המפרש אחורה.
הרוח ממשיכה בעוצמה של 30 קשר עם משבים שמגיעים ל 40 קשר, אבל הים, ככל שאני מתקרב למיקונוס יורד עקב המסתור של האי. כניסה לנמל החדש של מיקונוס. זה רציף ארוך מאוד שנבנה בריחוק של כ 250 מטר מהחוף שחלקו החיצוני, הדרומי, הוא למעשה רציף עמוק מים ענק לאוניות נוסעים ומעבורת. השקעת ענק. טרמינל נוסעים - עלוב. שירותים וטלפון ציבורי - אין. לא יאומן. אבל, אני כבר מכיר את השיטה היוונית הזו של ניצולת הכסף לייעודים כאלה ואחרים, אז זה לא מפליא אותי. בחלקו הפנימי מחולק הנל לשני חלקים שביניהם עובר הכביש לרציף הנוסעים. החלק המזרחי מיועד בעיקר ל Pleassure Crafts . אני נכנס לשם. המקום רוחש יכטות, מפרש, מנוע, מגה יכטות. יש מקום מרווח לכוווולם. אבל, כעת יש רוח משוגעת ומלבדי יש עוד 3 יכטות שמתמרנות בפנים. הסירה מוכנה לכל אפשרות של עגינה או קשירה. אני רואה קרוב לכניסה רציף פנוי לגישה אלונג סייד. הרוח בווית של כ 20 מעלות אל הרציף, בפנים כאן היא צפונית מזרחית. על הרציף שני אנשים מהיכטה הקשורה שם. אני עושה סיבוב קרוב אליהם, הם רואים שאני לבד ונדרכים. צד ימין לרציף אני קורא להם. או.קיי. אני יוצא קצת רחוק, עושה סיבוב ומגיש את החרטום בזוית קלה קרוב לרציף ישר לידי הבחורים ששם. החבל על המעקה אני קורא להם. עוצר את הסירה כמטר וחצי מהאיש, את השאר עושה הרוח. תוך שתי דקות הייתי קשור. השעה היא 1415 . הם אומרים לי בהערכה שהרוח בגישה הזו הייתה 35 קשר ומזמינים אותי לקפה. תודה לא עכשיו. אני די עייף, עושה לי קפה, יושב רגוע על הספה בסלון, מסדר את הסירה בנוהל סיום הפלגה והולך ליפון לשעתיים.
בתמונות למעלה: 1. המגדלור הישן שעל הכיף באי טינוס, בדרך למיקונוס. 2. הנמל החדש, החלק המזרחי ,שמצפון לעיר מיקונוס.
תנועת אוניות הפאר והמעבורות אינטנסיבית מאוד אפילו באמצע אוקטובר. הן לא מתרגשות כלל מהסערה שבחוץ ומגיעות ברצף של 4 ביום, בזמן שבו שהיתי שם. יש נתב, יש גוררת. יש מדחפי חרטום ו Water Jets בירכתיים. אין בעיות תימרון גם במכות הרוח החזקות שמנשבות כאן בעוצמה רבה. עם היכטות, כולל הגדולות שיש להן מדחף חרטום הסיפור הוא אחר לגמרי. תנועת היכטות רבה, מה גם שאלה שיצאו אחרי הצהריים חזרו בבוקר והמחזה חזר ונשנה. מי שמפליג צפונה או מערבה, ניחא, הפלגה דרומה לא באה בחשבון. אז היכטות מתמרנות ומתמרנות זמן רב מאוד עד שמצליחות להיקשר. סמוך אילי יכטה אמריקאית גדולה עם זוג נחמד. האיש מזמין אותי לקוקפיט שלו לבירה. dis is intertainment הוא אומר. בוא לצפות על כוס בירה. עוגנים מסתבכים, אנשים במים לחילוצם, התנגשויות בין הסירות, בינן לבין עצמן ועם רציפים. בלאגן אמיתי. בודדים עושים גישה חד פעמית ברוח הזו. אבל, הסוואל היחידי שיש בנמל הוא רק מסירות מנוע מקומיות שנכנסות ויוצאות ללא הורדת מהירות ומטלטלות את כל היכטות ברציפים. אלה יוצאים לשייט מקומי באזור החוף המערבי של האי, דייג חכות וכדומה וחוזרים. יוצאים וחוזרים.
סיור בסביבה מגלה שיש מסעדה/בית קפה בודדת על יד הנמל שיש לה אינטרנט אלחוטי, חצי נחמה. יש גם אוטובוס לעיר בתדירת סבירה, עוד חצי נחמה. אז ביחד זו נחמה שלמה.
הלילה שבין ה 12 ל 13 עבר עם מכות רוח של 40-45 קשר. מכות הרוח "מריצות" את הסירה ומטות אותה כאילו יש איזה מפרש קטן מורם. החבלים חורקים אבל המקום בטוח לחלוטין, במידה והקשירה והחבלים תקינים. בכל זאת אני קם שלוש פעמים בלילה לבדוק את החבלים. למחרת לא השתנה דבר ואני כבר חושב שאשאר עד שבת. הלילה שבין ה 13 ל 14 זהה לקודם. תדירות ועוצמת מכות הרוח לא יורדת. אחר הצהריים המודלים מבשרים שינוי. גם אתמול הם בישרו שינוי, אלא שהוא לא בא. הפעם, כשאני חוזר לסירה מבית הקפה, אני רואה את השינוי, הרוח משתנה לצפונית מערבית, אבל עוצמתה לא יורדת. האמריקאי בא, הוא על האינטרנט כל הזמן, יש לו יו-אס-בי סטיק עם חיבור קבוע לחברת טלפון סלולרי. השינוי המיוחל בא הוא אומר. אכן כך אני מחזיר. בחצות נעשתה דממה. החלטתי להפליג עם שחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה