יום רביעי, 15 בספטמבר 2010

סיגרי SIGRI ספטמבר 12-13 2010

החלטנו, ערן ואני להפליג מפלומריון מוקדם, קימה ב0400  ויציאה 0430 . הסוול שוב חזר לסורו בלילה אך חלש יותר מזה שבלילה הקודם. חשיכה מוחלטת לפנות בוקר. שיחרור מהיר של הסירה מהרציף ושהייה של מספר דקות ל - סי קליר בתוך המעגן לפני היציאה משוברי הגלים. מה שבטוח, בטוח. בחוץ הרוח חלשה מאוד עם סוול צפ.מז. אנחנו על מנוע + מפרש ראשי, שותים קפה מהביל. אורה המעומעם של מנורת הלֶד שמעל משטח המקרר במטבח מבליח יחד עם תאורת המכשירים והמחשב. אין כמו הפלגת בוקר מוקדמת בחשיכה שמשרה מעין מסתורין. אני עם פנס הראש בוחן את המפה שעל השולחן לבדוק מתי אנחנו עוברים clear משורת השרטונות שממערב לנמל, ומשעברנו אותם קובע את הקורס אל הכייף הבא בתור. הזריחה ב 0700 לערך מביאה לנו לנו רוח צפ/מז קלילה ואני מוציא את חלוץ הגנואה הגדול ומפסיק מנוע. שיוט של שעתיים וחצי בלי מנוע מנקה את האוזניים ומאפשר ארוחת בוקר שאני מכין על חביתת פיטריות טריות. את 30 המייל לסיגרי עשינו במירות ממוצעת של 6 קשר. הברקים שראיתי באופק מערב עם היציאה הופכים לענני קומולוסים מפותחים בצפון מערב. השלב הבא הוא קומולוס נימבוס אני חושב לעצמי, ואומר לצוות - צפוי גשם.
סיגרי היא עיירה קטנה בפינה מיוחדת בחופו המערבי של האי לסבוס. מספר מפרצים שחסומים ממערבם על ידי אי גדול ועוד שניים קטנים יוצרים שטח ים גדול מוגן כמעט לחלוטין. בכל מצב אפשר למצוא שם פינה מוגנת לעגינה. נמל דייגים קטן ממוקם בחלקו הצפוני של הפנינסולה ובחלקו הדרומי מעגן בטוח, למעט דרומיות. בקצה המערבי נמצא מתקן רציפים צבאי שמעליו מתנשא מבצר ונציאני - איך לא. שמתי פעמי אל נמל הדייג הקטן. העומק שם מתאים לסירה שלי ותמיד אפשר למצוא מקום להתקשרות עם חרטום לרציף. נכנסים לנמל ומתמרנים לעגינה. צעקות מהחוף - שוטר משטרת הנמל פשוט מגרש אותנו משם. ביקרתי בעשרות רבות של נמלי דייגים באיי יוון ותמיד התקבלתי בסבר פנים יפות. חריג, ממש חריג. יצאנו ועברנו למעגן הדרומי. וכמו שכתוב בהסכם שלי עם מורפי, ברגע שאני מתמרן לעגינה וערן מטיל את העוגן, מתלבש עלינו קומולונימבוס כזה, קטן, אבל, גשם, רוח סובבת מצפון לדרום ולא נעים. הטלנו עוגן ואני משאיר את המנוע לצורך תמרון עד שהענן הזה יסתלק מאיתנו והרוח תתיצב לצפונית הרגילה שהמעגן הזה הוא מסתור מושלם ממנה. אחרי שנרגע ערן מנפח את הדינגי - סירת השירות. מולינו, על החוף יש רציף בטון קטן המשמש סירות דייכ, לשם אנחנו חותרים, אחרי שבודקים את אחיזתו של העוגן בקרקע. המים צלולים לחלוטין ובעומק של 5 מטר רואים היטב את העוגן ו 10 המטר  הראשונים של השרשרת הצבועים בלבן.                                                                                                        המיוחדות של איזור סיגרי היא לא רק בנוף המרהיב אלא גם ביער המאובן שנמצא בשטחה. עצים שהתאבנו בהתפרצויות געשיות. המוזאון בראש הגבעה מרשים מאוד הן בממצאיו והן בפרטים הנמצאים בשטח הפתוח. האזור כולו יפהפה ומי שרוצה ויכול, אפשר לשהות שם לצורך הליכה רגלית - טרקינג - במסלול מסומן לא קשה של יום שלם. בעיירה יש בית קפה עתיק משנות העשרים של המאה הקודמת, שמוך להחזרת האי ליוון. יש בו מיני תה ותבליני תה שונים ומשונים ועוד כהנה וכהנה. שם אפשר לשבת בניחותה בסיומו של יום, עם המחשב על WIFI חופשי ותה מהביל.
זה מספיק להיום

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה