מודורו - לימנוס Moudhourou

זה מפרץ ענק שיש בו מפרצי משנה רבים. המקום זכור לטוב ולרע מימי מלחמת העולם הראשונה. כאן התכנסו ציי בריטניה ואוסטרליה על צבאותיהם לשטח כינוס לפני הפלישה לגליפולי, שם נחלו תבוסה מוחצת מידיהם של התורכים בהנהגתו של אתא טורק. שרידי רציפי ההתכנסות עדיין קיימים מצפונו של הנמל המרכזי שבמפרץ הנושא את השם הזה. הנמל שודרג באופן משמעותי. מרציף דמוי Y בלתי מוגן לצפוניות החזקות השוררות דרך קבע במפרץ זה שודרג המקום לנמל שובל גלים שה Y במרכזו. רציפים נוחים ניבנו בתוך המיתחם הגדול שנוצר והם מלאים בכלי שייט מקומיים ודייגים. העומק בין 2 ל 3.5 מטר כך שבכל מקום אפשר למצוא אפשרות קשירה או עגינה ים תיכונית, לפי המצאי. יש מים וחשמל חופשי בכל הרציפים וזה איפשר לנו קצת פינוק. הרשות המקומית מספקת שירותי אינטרנט חינם WIFI ואפשר לגלוש בסירה ללא בעיה. הווטר פרונט, כרגיל הוא האטרקציה המרכזית ויש מספר מסעדות ובתי קפה הצופים אל הנמל.  העיר הקטנה ממוקמת על גבעה שבראשה מתנשאית כנסיית ענק (איך לא?) והיא נחמדה מאוד. נגמרת לי הסוללה, אמשיך מחר. חזרתי. המחשב עושה לי בעיות. בסירה על 12V עם ממיר ל 220V הוא לא נדלק ובחשמל חוף ישיר כן נדלק.
כאמור הנמל שודרג ממשית, כרגיל, מוצאים שילוט של כמה ומה הושקע, מיליוני יורו. מזה 80% מהאיחוד האירופי ו 20% ממשלת יוון. בכל מקום (כמעט) אותו הסיפור. מאות מיליוני יורו, אבל מכל המיליונים האלה שכחו צורך קטן אחד - והוא שירותים. מעטים הנמלים ששודרגו ובהם הבן אדם מוצא גם שירותים. מוזר ולא חביב. האם זה מעיד על הלך חשיבה של עם? סדרי עדיפויות? לא ברור לי. אך העובדה נשארת במקומה.
ג. מודיע לי שהלילה החולף היה קשה מנשוא עבורו והוא פורש. איש חיובי שלא הצליח להסתגל למהלך החיים בסירה. ערן אמור לחזור ב 16 ו ב 17 אמורה להצטרף מ. שייטת צעירה. החלטתי להישאר בנמל הבא - מירינה, שהוא הנמל המרכזי והבירה של לימנוס  מה 15-17 לספטמבר. לימנוס הוא אי יפה וחביב שלא מבקרות בו סירות רבות. 3 ימים לצורך הנאה וחילופי צוות זה בהחלט סביר.

  בתמונה - שקיעה בנמל מודורו