ושוב אני חוזר לבלוג. ההודעה הקודמת בה תארתי את חבירתי לזינה2 מהמעבורת נכתבה ב 1.09.10 אבל פורסמה רק היום. בינתיים שהיתי במספנה 6 ימים בהם עבדתי מ 0600 עד 2000 כל יום. קצת מאומץ אבל בריא. בימים אלה עשיתי תיקון אמנותי של נזק בקיל. סיפור משנה שעברה שבו נקלעתי למצב לא נעים עם מעבורת ש "זרקה" אותי על סלע. על כך בפעם אחרת. צביעת התחתית באפוקסי פריימר ו3 שכבות של אנטי פאולינג, החלפת אטם ציר המדחף. החלפת אבצים/צינק באזור המדחף. ליטוש המדחף והרכבתו מחדש ועוד כהנה וכהנה זוטות. במספנה אין כיסוי אינטרנטי. אתמול ה 7 לספטמבר הורדתי את הסירה למים ונפרדתי לשלום ממשפחת אדוניס (אנטוני וקתרינה). חודש וחצי של שהייה במספנה + העלאה/הורדה + שימוש בצבעים שלהם להתחלת העבודה בסוף יולי + קצת עזרה כאשר שתי הידיים שלי לא הספיקו עלו לי 300 יורו. והאיש אומר לי בחיוך, את השאר תחזיר לי בשנה הבאה. היכן עוד מוצאים אנשים כאלה היום? השנה היינו כבר 10 יכטות במספנה כשירדתי למים. רובן צרפתיות. אתה צריך עזרה אני אומר לאדוניס. טוב, בוא לעזור לי - SIGA-SIGA והוא צוחק. זו מחמאה גדולה מאדם כזה. כבר עכשיו בתחילת ספטמבר עולות סירות אירופאיות לחורף. הם בשוק המשותף - אין להם בעיה.. אחרי שירדתי למים בדקתי את כל המערכות והפלגתי ברוח צפונית טובה של 12 קשר עם חלוץ הגנואה בלבד למרינה של כיוס. זו מרינה/לא מרינה. בנו יופי של מעגן בטוח מאוד אך לא סיימו את הפרטים. תשתית בלבד/בטון. אבל בטוח. שם חבר אלי אתמול אחה"צ ג. קנינו מצרכים לשבוע והבוקר הפלגנו צפונה. כעת אנו נמצאים באי אויינוססה, אי לווין קטן ונחמד מול צפון כיוס. כאן, יש אינטרנט בבית הקפה. זה נמל גדול יחסית ובטוח מאוד בעת המלטמי השואג, כשהוא מנשב באזור זה, בסמוך לחוף המערבי של תורכיה מצפון לדרום כאילו שהוא יורד כבארובה במהירות של 40 קשר ויותר בין האיים לחוף התורכי. הייתה לנו רוח של 10-15 קשר צ.צ.מזרח, ישר על הפנים. הסירה גמאה את המרחק הקצר אין-נו-טיים חלקה למשעי, בסיבובי מנוע נמוכים יחסית ומפרש ראשי לייצוב. אזה נסיים להיום. שנה טובה לכולם.
בתמונה עבודה מסוג אחר. הפיכת גוף הסירה על יד הבית בשלבי הבניה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה