לימנוס הוא אי נהדר ואני מוכן בכל עת לחזור אליו פעם אחרי פעם. מירינה הוא הנמל המרכזי והעיר המרכזית של האי. היא יושבת בתוך מפרץ בינוני שחלקו נסגר על ידי שובר גלים ענק שתחם שטח מים שקט וגדול. מעל העיר והנמל מתנשא מבצר אדיר שיש לו סממנים ונציאנים ועותומנים. האי שוחרר מעול התורכים רק אחרי מלחמת העולם הראשונה. המבצר שווה ביקור והעליה אליו די נינוחה. יש רציף נפרד ליכטות אורחות שיש בו מים חופשי. חשמל רק לספינות התיירים הנמצאות על יד נמל הדייג. ו - יש שרותים, אחד מפלאי עולם באיים היווניים. . נמל הדייג הקטן הוא אטרקציה בפני עצמה, הוא ספון בקצה הנמל הגדול בהמשך לרציף האורחים עם שובר גלים נפרד. מסביבו טברנות למאכלי ים ודגים, אווירה מקסימה. שם סעדתי עם ערן במסעדת דגים את הערב האחרון שלו בסירה. יום לפני ערב יום הכיפורים. מעין "סעודה מפסקת" משלנו. אחת מארוחות הדגים הטובות שמהן נהניתי (גם ערן) וכלל לא יקרה. מהנמל יוצא מדרכוב מקסים אל הכיכר המרכזית של העיר, ססגוני מאוד. יש WIFI בבית הקפה שעל יד הנמל ויש אינטרנט קפה בסמוך. שכרתי רכב, עלות כדאית במקום לקחת מונית כפולה לשדה התעופה הקטן 20 ק:מ מזרחה מהעיר, וטיילנו באי. ממש יפה ומרשים. הכל חביב וכולם חביבים ומאירי פנים. בצהרים הבאתי את ערן לשדה התעופה ונפרדנו לשלום. המכונית עוד שימשה אותי לקניית מצרכים ודלק לחלק הבא של ההפלגה.
ב - 17 בצהרים הצטרפה מ. שייטת צעירה שתמשיך איתי 10 ימים צפונה לטאסוס ומערבה לאזור חלקידיקי - שלושת "האצבעות" בצפונו של הים האגאי. עך כך בהמשך.
בתמונה - שקיעה במירינה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה