ובכן, מייד עם סיום הכנתו של המרק התנעתי מנוע, התנתקנו מהרציף ויצאנו בדרך דרומה מפֶרמה שבייראס דרך המיצר. ההגה האוטומטי עושה את עבודתו נאמנה (יש לי שניים - just in case )ואנו לוגמים מרק מבעבע ורותח תוך כדי הניתוב במיצר היפהפה הזה. רןח צפונית חלשה מנשבת ואנחנו על מנוע בלבד, בניגוד לשיטה הקבועה שלי שתמיד המפרש הראשי בחוץ, ואפילו רק לצורך ייצוב. המרק הסתיים לו עןד קודם שיצאנו לים הפתוח. ביציאה, מצידה המערבי של של הכניסה הרחבה יש שורת סלעים שבולטת כ 150 מטר מזרחה, צריך להיזהר ולעשות איגוף במרחק של יותר מ 200 מטר מהכייף. בחוץ הצפונית החלשה הופכת למערבית ערה מה שמוגדר כ fresh breeze - ישר על האף. נשארתי על מנוע בלבד. בדרך עוברים בין מספר איונים סלעיים ותלולים שאפשר לקשור את הקווין מרי אליהם ללא חשש. רק לא לשכוח פנדרים - מגיני דפנות. אל פלומריון - Plomari הגענו בסמוך ל 1800 , קשירה פשוטה בצד ימין מול הרוח, אל הרציף, בסמוך לברז המים שמספק מים חופשי לכלי השייט האורחים. יש WIFI עירוני חופשי בסירה אך משום מה אתר יווני עולה על הבלוג שלי, הולכים לבית הקפה הסמוך. פלומריון היא מלכת האוזו והאוזו שלה הוא מהמפורסמים. בערב הולכים לשמוע מוסיקה עממית live ב Platanos זהוא מרכז העיר הישנה, מסעדות קטנות וצפופות שבמרכזן צומח לו עץ ענק כלשהוא. מנגנים בבוזוקי, גיטרה ואקורדיון, זמר וזמרת (מצויינת) שירי עם יווניים שחלקם מזכיר לי שירים תורכיים בנוסך "אישקידרה אידר איקר אלדדביר יאמוווור" מימי בית הכלא התורכי שבאיסקנדרון - 1956 . יושבים על אוזו ויין עד חצות. למחרנשארים בנמל. עבודות שונות, ניקוי סיפונים, מילוי מיכלי מיים וסיום הקנטים של עץ התיק שציפיתי בקוקפיט בחורף האחרון.
בתמונה - ניתוב במיצר יירה Gera
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה