מסלול בחופו הדרומי של האי לסבוס

למחרת חבירתו של ערן יצאנו ממיטיליני ב0700 אחרי שהחתמתי את הטרנזיט לוג היווני במשטרת הנמל. הפעם לקחו כסף בעבור דמי הרציף - 8.35 יורו. זה כולל את החשמל שלא השתמשנו בו. אין רוח ואנחנו על מנוע ומפרש ראשי בסיבובי מנוע נמוכים, מפליגים לאורך החוף דרומה. יש לנו בסה"כ 12 מייל לעבור. תיכננתי מסלול של כייף הן לערן וגם משום ש ג. שאינו שייט, מתקשה להסתגל לצורת ההנתנהלות של סירה בים . ואני יודע שהסירה שלי ודרך ההתנהלות שלי בים יש בהם קמצוץ של ספרטניות. אז כאשר אני משייט בגפי, ניחא, כאשר יש צוות צריך לקחת בחשבון גורמים נוספים שאין לי שליטה עליהם. ובכן, היעד שלנן להיום (אתמול) הוא אחד האזורים היפים באי לסבוס - יירה - GERA . זהוא מפרץ גדול שהכניסה אליו עוברת במיצר שלאורכו כפרי דייגים, חוות דגים ונוף מקסים עם איים קטנים וסלעים שצריך לנתב ביניהם. ההרים והנוף שמסביב ירוקים ומיוערים. לפני הקצה הצפוני של המיצר המוליך אל המפרץ הסגור הזה, יש שני נמלים קטנים המשתייכים לעיירות תעשייתיות בעבר הרחוק, איזה מינרל שאיני יודע מה טיבו כיכב כאן בעבר. כיום הארובות, מחסנים וכל מערכות היצור שוממות וחרבות למחצה. האחת, בצידו המערבי של המיצר היא Perama והשניה בצידו המזרחי, בתוך מפרץ קטן Skala Loutra . אני בחרתי בחלק המערבי. נקשרנו לרציף כבר ברוח צפונית ערה (לא חזקה למדי על פי ההגדרות של שדרני המדיה) , גישה פשוטה כשאני מוריד את ערן לרציף עם חבל חרטום, הירכתיים מתרחקות ואני מעביר לו את חבל הירכתיים לאחר מכן. הזמן במקום הזה עמד מלכת. יש עוד יכטה ברציף, יוונית ונראה שהיא חתמה שם קבע. כך שאנחנו אורחים יחידים. אני יורד לסיור אחרי נוהל הכניסה. על יד הרציף שני בתי קפה ששם יושבים כל באי הכפר שגילם הממוצע גדול משלי בשנתיים לערך. השעה היא עשר בבוקר, כל הכסאות מלאים. קפה של בוקר. הם מודדים אותי במבטים סקרניים. אין תיירים = כמעט. אני מוצא את חנות האופה המקומית - העוגיות נהדרות. סיבוב נוסף מגלה תחנת דלק קרובה לרציף וברז מים לשתיה וחיבורי חשמל בפינת הרציף. מגרש המשחקים ההכרחי לילדים בכל כפר ועיירה כזו נמצא על יד הכנסיה המרכזית. כשאני משייט לבד אני יכול לשבת במקום כזה 3 ימים. יש WIFI בבתי הקפה ,אפשר לכתוב קצת, לגלוש קצת, ללגום פרפה - Frappe האייס קפה היווני לראות את הדייגים יוצאים/חוזרים, לאכול סופלקי ולשמוע מוסיקה יוונית קצת וקלאסית הרבה. אבל, הצוות שלי מיצה את הכפר בשעתיים ומאיצים בי לעזוב לכוון היעד הבא, עוד נספיק להגיע אליו לפני השקיעה. טוב אני מתרצה, לא לפני שאני מבשל מרק ירקות עם נקניקיות קטננות לצהריים מאוחרת בדרך ל - פלומרי או כפי שהיא נקראית - Plomarion , ועל כך בקטע הבא.