הרימו עוגן - הרוח איתן

ב 15 לספט. 2010 ב 0700 ניתקנו חבלים מהרציף במודורו ויצאנו לנמל מירינה - Myrina , הנמל המרכזי ובירתו של האי לימנוס. 18 מייל סה"כ. היציאה הייתה ללא רוח כלל - שתיל. מיד ביציאה אני מכניס את ההגאי האוטומטי לפעולה ומוציא כרגיל את המפרש הראשי. ערן מסדר את חבלי החרטום ומרים את הפנדרים מצידי הסירה אל הסיפון.  סמוך לאחר מכן מתחילה רוח צפ.מז. קלילה של 5 קשר. אני מוציא את מפרש הגנואה ומפסיק מנוע. כיוון היציאה מהמפרץ הוא דרומה. הרוח מתחזקת קצת ואנו ממשיכים בשייט מפרשים כייפי במהירת של 6 קשר + עד הכייף הדרומי מערבי של לימנוס. נהדר, בשביל זה באנו לכאן - שיוט מפרשים ולא טירטורי מנוע. אחרי הסיבוב צפונה אל הנמל יש תקלה בהכנסת הגנואה וגילגולו. החבל המגולל נתקע. מסתבר שהלחי התחתונה של התוף נשברה והחבל יצא כלפי מטה. ערן ניגש קדימה, אני משחרר קצת את החבל וערן מכניס אותו חזרה אל התוף. חלק שבור כזה אי אפשר להחליף כאן. אצטרך לייצר חלק מתאים בארץ. בינתיים הפתרון יהיה שינוי בזוית העבודה של החבל הזה על ידי חיבור גלגלת אל עמוד המעקה הקידמי דרכה הוא יעבור.

במירינה עם ההגעה אנחנו נקשרים אל הרציף Bow to חרטום לרציף עם עוגן ירכתיים. יש לי סידור אמין ופשוט לשימוש בעוגן ירכתיים שבו אני מרבה להשתמש. צינור 6 אינץ שבו מאוחסנת שרשרת באורך של 30 מטר וסל שבו מאוחסן העוגן ועוד חבל ניילון באורך של 50 מטר. נוהל ההטלה מסודר גם הוא. שני האלמנטים - מיתקן פשוט ויעיל ונוהל מסודר מאפשרים לי לעשות גישת חרטום לרציף כשאני גם לבדי. ובכן, בהטלת העוגן במירינה אני מרגיש תוך כדי נעיצת העוגן שכנראה תפשנו משהוא בקרקע הים. ערן אמור לחזור מחר ויום לאחר מכן אמורה להצטרף כאן מ. שייטת צעירה. בבוקר אני אומר לערן שטוב יהיה אם נרים את העוגן לפני ש מ. תגיע. על ידינו יש חבל מיקשר שנוכל להשתמש בו. טוב. מתחילים. מייד הרגשנו שהעוגן שלנו אכן תפוש במשהו. משתמשים בשתי כננות בצד שמאל של הקוקפיט ובחבלי מסנגר שעל ידם מעלים את העוגן לאט לאט. בשלב מסוים ערן מציע להרחיק את הסירה מהרציף אל העוגן. זה מקל על ההרמה. העוגן מגיע וניתק מהקרקע, הוא תפוס בעוגן חתול גדול. נעצר כ 4 מטר מתחת לסירה. העומק 6.5 מטר. אנחנו רואים אותו היטב.ערן צולל לבדוק.אפשר לשחרר? אפשר.  מורידים חבל מהסירה שלנו אל מתחת   לצפורני עוגן החתול  ומחזירים אלינו את הקצה וקושרים. השלב הבא שיחרור מהיר של שרשרת העוגן שלנו. הוא נופל כשהעוגן השני נשאר קשור. שני העוגנים משתחררים ומתנתקים. מרימים את שלנו ומשחררים את החבל עוגן החתול נופל אל קרקעית הים. זהוא, אנחנו משוחררים. מחזירים את הסירה לרציף. חסל סדר הרמת עוגנים אנו נשארים קשורים בירכתיים אל חבל המיקשר החיצוני. אפשר לאכול ארוחת בוקר. בתמונה העוגן שלנו עם השרשרת וכל השאר לאחר ההרמה.