אני יוצא בכמעט שתיל בשעה 0430. מיד אחרי היציאה אני רואה שההגאי האוטומטי אינו מתפקד כראוי. המצפן משתגע ימינה ושמאלה ולא מאפשר היגוי אוטומטי. זה לא הסוואל הדר.מער. שמשבש את ההיגוי. זה משהוא שהשתבש במצפן של המכשיר. טוב, זו בדיוק השעה להפעיל את אחיו הקטן יותר שיש לי למקרים כאלה. אני מחליף בין השניים וממשיך. במקרים כאלה כאשר אני צריך קצת זמן לסדר משהוא ואני לבד אני פשוט שם את המכשיר על "מצב הכן" ומפעיל אותו ידנית כדי שההגה לא "יברח". זה נותן לי מספיק זמן לעשות את מה שאני צריך, ושוב אני מפעיל את המכשיר ידנית וחןזר חלילה.
בעניין זה, כמה מילים בנושא העדיפויות. יש אנשים שמשקיעים הרבה במיכשור ניווט מתוחכם ויקר מאוד. והם מפליגים חיפה-עכו ואולי פעם בשנה לקפריסין. אני לא זז בלי שני הגאים אוטומטיים, שני מדי עומק, 2-3 מצפנים ולפחות 3 משאבות חשמליות ו 2 ידניות. בציוד ניווט אלקטרוני אני משקיע הכי מעט.
כחצי שעה לפני ההגעה, מתחילה הסערה. מכת רוח של 40 קשר. בדרך כלל מכת הרוח נראשונה היא הכי חזקה לעומת ההמשך של התחלת הסערה. אחר כך יש כבר התפתחויות שונות. הספקתי להכניס את המפרש הראשי כשראיתי את שינוי הצבע על פני הים מרחוק. את החבלים והפנדרים אספיק להכין בתוך הנמל, יש לו שטח מים גדול למדי. אני לא מסתכן ללא צורך לצאת מהקוקפיט. אין ממש גלים משמעותיים, אני קרוב לחוף, אבל יש הרבה שפריצים ורסס. בכניסה לנמל עומדת ספינה של משמר החופים. השוטר שעליה מורה לי להיקשר אל רציף שובר הגלים במקום הכי גרוע לסערה כזו. ברציף הצפוני ממילא אין מקום. ב 0930 אני נקשר לרציף בגישה חלקה נגד הרוח. אין מי שיעזור לי בקשירה. אני פשוט יורד עם החבל לרציף וקושר את החרטום מול הרוח. היום עוד גדול. אחרי שאני קושר את הסירה למצב סערה ומעביר את כל הפנדרים לצד הרציף אני מתפנה לארוחת בוקר. לאחריה אני ניגש לראות אם אוכל לתקן את ההגאי האוטומטי שהשתבש. ראיתי פעם חשמלאי שתיקן באוניה פנס זרקור גדול בגשר שהיה דרוש לעבודת לילה באפריקה. כשהיגעתי לגשר הכל היה מפורק והוא עמד שם אובד עצות. הסתכלתי בנעשה ואמרתי לו. עכשיו תרכיב את הכל בחזרה. הוא בחן אותי במבט מוזר כלא מאמין למשמע אוזניו. אבל עשה את מה שביקשתי. אחרי שהכל היה מורכב לקחתי את התקע האטים שהשמים בצד, הכנסתי אותו לשקע, הברגתי אותו פנימה וסובבתי את כפתור ההפעלה. הזרקור נדלק. אז הלכתי על הפשוט. פירקתי את קופסת הפיקוד של המצפן, הוצאתי את כל המגעים, ניקיתי אותם היטב, הידקתי קצת את הקצוות וחיברתי אותם מחדש. זה עבד.
בצהרים ניגשתי אל תחנת משמר החופים עם הטרנזיט לוג בסמוך לה יש מסעדה מצויינת, הרגשתי שהרווחתי את לחמי.
סערהה בינתיים התמתנה, אך ברור לי שלא הסתיימה. התחזית, אגב צפתה את כיוון הרוח, אך לא את עוצמתה.
בעניין זה, כמה מילים בנושא העדיפויות. יש אנשים שמשקיעים הרבה במיכשור ניווט מתוחכם ויקר מאוד. והם מפליגים חיפה-עכו ואולי פעם בשנה לקפריסין. אני לא זז בלי שני הגאים אוטומטיים, שני מדי עומק, 2-3 מצפנים ולפחות 3 משאבות חשמליות ו 2 ידניות. בציוד ניווט אלקטרוני אני משקיע הכי מעט.
כחצי שעה לפני ההגעה, מתחילה הסערה. מכת רוח של 40 קשר. בדרך כלל מכת הרוח נראשונה היא הכי חזקה לעומת ההמשך של התחלת הסערה. אחר כך יש כבר התפתחויות שונות. הספקתי להכניס את המפרש הראשי כשראיתי את שינוי הצבע על פני הים מרחוק. את החבלים והפנדרים אספיק להכין בתוך הנמל, יש לו שטח מים גדול למדי. אני לא מסתכן ללא צורך לצאת מהקוקפיט. אין ממש גלים משמעותיים, אני קרוב לחוף, אבל יש הרבה שפריצים ורסס. בכניסה לנמל עומדת ספינה של משמר החופים. השוטר שעליה מורה לי להיקשר אל רציף שובר הגלים במקום הכי גרוע לסערה כזו. ברציף הצפוני ממילא אין מקום. ב 0930 אני נקשר לרציף בגישה חלקה נגד הרוח. אין מי שיעזור לי בקשירה. אני פשוט יורד עם החבל לרציף וקושר את החרטום מול הרוח. היום עוד גדול. אחרי שאני קושר את הסירה למצב סערה ומעביר את כל הפנדרים לצד הרציף אני מתפנה לארוחת בוקר. לאחריה אני ניגש לראות אם אוכל לתקן את ההגאי האוטומטי שהשתבש. ראיתי פעם חשמלאי שתיקן באוניה פנס זרקור גדול בגשר שהיה דרוש לעבודת לילה באפריקה. כשהיגעתי לגשר הכל היה מפורק והוא עמד שם אובד עצות. הסתכלתי בנעשה ואמרתי לו. עכשיו תרכיב את הכל בחזרה. הוא בחן אותי במבט מוזר כלא מאמין למשמע אוזניו. אבל עשה את מה שביקשתי. אחרי שהכל היה מורכב לקחתי את התקע האטים שהשמים בצד, הכנסתי אותו לשקע, הברגתי אותו פנימה וסובבתי את כפתור ההפעלה. הזרקור נדלק. אז הלכתי על הפשוט. פירקתי את קופסת הפיקוד של המצפן, הוצאתי את כל המגעים, ניקיתי אותם היטב, הידקתי קצת את הקצוות וחיברתי אותם מחדש. זה עבד.
בצהרים ניגשתי אל תחנת משמר החופים עם הטרנזיט לוג בסמוך לה יש מסעדה מצויינת, הרגשתי שהרווחתי את לחמי.
סערהה בינתיים התמתנה, אך ברור לי שלא הסתיימה. התחזית, אגב צפתה את כיוון הרוח, אך לא את עוצמתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה