לוטרה קטסוני 22 לאוקטובר 2014 Lutra Katsuni

34-55.9N ; 024-57.2E
יציאה מארבי בערך ב 0800 לאחר מספר תחמרונים להימנע מלעלות על שרטון החול שבחלקה הצפוני של הכניסה. אגב, שכחתי להזכיר שהדבר היפה בארי זהוא מעוק יפהפה, שגם הוא לא ה samaria , אבל בכל זאת יפה, המבקע את ההר לשניים ממש מצפון לכניס לנמל ויורד עד לעיירה. יש שבילי הליכה למי שמעונין.
אני יוצא בצפונית 1-2 בופור בים חלק לגמרי במפרש ראשי ומנוע. מזג אוויר נהדרץ שתיל ונפיחות אוויר קלות לסירוגין. כך זה נמשך כל ה 25 מייל שיש לי לעבור עד לוטרה קטסוני. נמל קטנטן זה, להבדיל מארבי, הוא נמל טבעי שממוקם לפיתחו של מעוק מרשים. הוא בנוי לצרכי הדייגים בסביבה, אך יש בו תמיד מקום ליכטה אקראית עוברת. עומק המים בו 4 מטר והוא מוגן היטב מכל עבריו. בסערות חורף מדרגה 8 ואילך הגלים שמתנפצים על שובר הגלים שמגן עליו מדרום עוברים אותו. אני נקשר קשירת צד חלקה. בדרך עברה על ידי ספינת דייג גדולה שעסקה בדייג רשת הקפה גדולה, היא נכנסת אחרי ונקשרת מאחורי. אני ניגש להתבונן. שלל לא מרשים במיוחד של מספר ארגזים של דגים קטנים ולא איכותיים. הסקיפר מדבר אנגלית טובה. עם הצוות אני מחליף כמה מילים בערבית. אתה לבד? הוא שואל. כן. טוב, והוא נותן לי כמה דגי בננות. הם טעימים מאוד בטיגון על אש גדולה. יש לי ארוחת ערב.
היעד הבא שלי הוא קלילימנס. אני שואל אותו לפרטים על המקום. הוא מספר שיש שם נמל חדש ועמוק מים וכדאי להיכנס, אם יש מקום, אם לא עגינה שם בטוחה מאוד. מה עם מזג האוויר? מתקלקל מחר הוא אומר, אבל הוא יוצא עם שחר לעשות רונדל קצר. הוא לא מניח רשתות ואוספן לאחר זמן אלא זורק רשת הקפה סביב להקות דגים ומרים אותה מייד. זו רשת ענק.
מסביב לנמל אין כלום מלבד הטבע בהודו והמעוק המרשים שברקע. ו - על הגיבעה ממול יש כפר קטן שבו 32 נפש בלבד והם מחזיקים אתר נופש קטן ומסעדה. אני עולה לשם ובדרך נכנס למעוק לסיבוב קצר. סוף אוקטובר ועדיין יש נופשים באתר והמסעדה פתוחה. הנוף ממנה מדהים.
אני יורד לפני חשיכה ונהנה מארוחת דגים. מסביב עלטה, אין אפילו אור אחד לרפואה בנמל הזה. מים בברז של המשרד של קואופרטיטב הדייגים שבמקום.
הנמל הקטן בלוטרה קטסוני

   הנמל הקטן במלואו

ארבי - 21 לאוקטובר 2014 Arvi

34-59.4N ; 025-27.3E
היוונים בנו בכרתים הרבה נמלים קטנים לצורכי הכפרים ועיירות הדייגים. חלק מהם ניבנו במפרצים טבעיים והעומק נשמר בהם כל ימות השנה ללא צורך בתחזוקת עומק. חלק נבנה במקומות לא מתאימים ויש צורך לתחזקם, כלומר חפירה לצורך שמירת העומק משום נסתמים עקב סערות החורף ותנועת הגלישה של קרקעית הים בסביבתם.
 לפני 4 שנים ניסיתי להיכנס ל 4 נמלים כאלה בזהירות רבה, וברחתי החוצה. בהם היו הנמל הנ"ל ונמל מפורסם יותר שבמפה האדמירלית הוא מסומן כמעגן יכטות. Ormos Makris Yialos שמפיתחו הוא נראה משובב נפש וציורי מאוד.
החלטתי לנסות ולראות מה המצב ב ארבי.
אני יוצא מאירפטרה ב 0715 מזג אוויר נהדר, צפונית 2 בופור מלווה בשתיל מוחלט וכך זה נמשך לסירוגין. יש לי 14 מייל לעבור ואני עושה זאת בעזרת המנוע ומפרש הגנואה. התקרבתי בזהירות לכניסה. יש לנמל זה שובר גלים גדול למדי ושטח מים ורציפים נרחב. אני רואה שחופרים את הצד הצפוני של הכניסה עם שני בגרים על זחלילים. בצד הדרומי של הכניסה יש רציף חיצוני בחלק הפנימי של ראש שובר הגלים. העומק שם 3 מטר. אני נקשר ברציף זה. אבל להישאר שם זמן רב לא מתאים עקב תנועת המים בכניסה וחפירת הבגרים גם היא מוסיפה לתנועה זו. אני בודק אם אני יכול להיכנס לחלק הפנימי של רציף זה ולהיות מוגן. לצורך זה יש לי את מד העומק הכי משוכלל. דהיינו, פין של שקל גדול במשקל של קילו וחבל, מוכן תמיד בקוקפיט. מה שהדייגים הערבים היו קוראים "סקנדיל". אני מודד את העומקים ורואה שאני יכול לתמרן בזהירות לחלק הפנימי של הרציף הזה. העומק שם 2.4 מטר. שני ילדים ששכחו שזה יום בית ספר, עוזרים לי עם החבלים. כשסיימתי קיבל כל אחד חפיסת שוקולד. בכל שאר הנמל העומק בין מטר למטר וחצי.
בתמונה: אני קשור אל הרציף בנאה קטסוני 

ברציפים יש עמדות מים וחשמל בחינם. לא כולן עובדות. זו שעל ידי עבדה. הכפר עצמו די משמים. בית מלון קטן שיש בו אינטרנט, סופר קטן מספר מסעדות ובתי קפה , ו - אבק. מספר יושבי המסעדות ובתי הקפה זעום. זהוא.  

אירפטרה 20 לאוקטובר 2014

אני קם ב 0600 לבדוק אפשרות של הפלגה. קר וסוער. רוח 6 עם מכות של 7 בופור. אין על מה לדבר. אני חוזר לישון.. לני הצהרים הרוח מתגברת ל near gale . איך שרון ווקסלר מגדירה near gale תמיהני? עדיין צפונית נקיה. זוכרים את התחזית של אתמול בערב - צפ/מע - 4 . עם זאת הברבורים בנמל ירדו ואני קשור היטב. יוצא לסיסוב אחרי הצהריים וניגש לתחנת משמר החופים לדווח על הפלגה, בהתאם למזג האוויר, למחרת בבוקר. הם מקבלים תחזית כתובה ממרכז הבקרה שלהם, ובדרך כלל יש להם תחזית טובה. זה יורד הלילה הם אומרים. גם אני חש זאת על פי התנהגות הרוח ופרקי הזמן שגדלים והולכים בין מכות הרוח.
אחרי האינטרנט אני חוזר לסירה, מכין אואתה להפלגה בבוקר, מתקלח והולך לישון, כאשר חריקות החבלים פוחתות במידה ניכרת. לילה טוב.

עוד תמונה מהפלגה אחרת למען הצבע

  

אירפטרה 19.10.2014

אירפטרה. לפני 33 שנים שהיתי כאן שבוע בעקבות מקרה של אוניה עמוסה באשלג לאיטליה שעלתה על האי הקטן מבין השניים 7 מייל דרומה לאירפטרה. אני חכרתי את האוניה במסגרת עבודתי במפעלי ים המלח. בעל האוניה טען שהאוניה נקלעה לסערה והייתה ב blind sector של המגדלור שעל האי היותר גדול. my foot עד היום אני בטוח שכל העניין היה לצורכי גביית דמי הביטוח hull and macinary . נסעתי לשם יחד עם שמאי מטעם מבטחי המטען לבדוק אם יש אפשרות להצילו, או חלק ממנו.
היום, אני קשור לרציף שובר הגלים, אחרי לילה שקט יחסית, הבוקר נפתח בקול תרועה. משבי רוח של 50 קשר בנמל. בתלזית של כל 3 המודלים הרוח הצפויה 20 קשר. המשבים האלה שעוברים את כל שטח המים של הנמל יוצרים white horses עם שפריצים ורסס. לשבת בקוקפיט ןלשתות קפה צריך חליפת סערה. בלתי אפשרי. אני לא זז מהסירה ובודק כל הזמן פנדרים וחבלים. כל הפנדרים על צד הרציף, וחבלים, יש לי חבלים מיוחדים למקרים כאלה.
אני עושה כל מיני דברים קטנים בסירה. החבל המוציא של המפרש הראשי מסובב. הסוויבל לא עוזר. אז אני מוציא אותו מהגלגלת ועושה לו כריכה חדשה על המנור להוציא את הפיתול. ועוד כל מיני דברים קטנים.
אחר הצהריים הרוח יורדת ואני מעז לצאת לקניות, אינטרנט וסתם לטייל בעיר.
התחזית למחר מעודדת יציאה, צפ/מע 4  - נראה.

תמונה מזמן אחר לצורך הצבע 

אירפטרה שבת 18.10.2014 Ierapetra

אני יוצא בכמעט שתיל בשעה 0430. מיד אחרי היציאה אני רואה שההגאי האוטומטי אינו מתפקד כראוי. המצפן משתגע ימינה ושמאלה ולא מאפשר היגוי אוטומטי. זה לא הסוואל הדר.מער. שמשבש את ההיגוי. זה משהוא שהשתבש במצפן של המכשיר. טוב, זו בדיוק השעה להפעיל את אחיו הקטן יותר שיש לי למקרים כאלה. אני מחליף בין השניים וממשיך. במקרים כאלה כאשר אני צריך קצת זמן לסדר משהוא ואני לבד אני פשוט שם את המכשיר על "מצב הכן" ומפעיל אותו ידנית כדי שההגה לא "יברח". זה נותן לי מספיק זמן לעשות את מה שאני צריך, ושוב אני מפעיל את המכשיר ידנית וחןזר חלילה.
בעניין זה, כמה מילים בנושא העדיפויות. יש אנשים שמשקיעים הרבה במיכשור ניווט מתוחכם ויקר מאוד. והם מפליגים חיפה-עכו ואולי פעם בשנה לקפריסין. אני לא זז בלי שני הגאים אוטומטיים, שני מדי עומק, 2-3 מצפנים ולפחות 3 משאבות חשמליות ו  2 ידניות. בציוד ניווט אלקטרוני אני משקיע הכי מעט.
כחצי שעה לפני ההגעה, מתחילה הסערה. מכת רוח של 40 קשר. בדרך כלל מכת הרוח נראשונה היא הכי חזקה לעומת ההמשך של התחלת הסערה. אחר כך יש כבר התפתחויות שונות. הספקתי להכניס את המפרש הראשי כשראיתי את שינוי הצבע על פני הים מרחוק. את החבלים והפנדרים אספיק להכין בתוך הנמל, יש לו שטח מים גדול למדי. אני לא  מסתכן ללא צורך לצאת מהקוקפיט. אין ממש גלים משמעותיים, אני קרוב לחוף, אבל יש הרבה שפריצים ורסס. בכניסה לנמל עומדת ספינה של משמר החופים. השוטר שעליה מורה לי להיקשר אל רציף שובר הגלים במקום הכי גרוע לסערה כזו. ברציף הצפוני ממילא אין מקום. ב 0930 אני נקשר לרציף בגישה חלקה נגד הרוח. אין מי שיעזור לי בקשירה. אני פשוט יורד עם החבל לרציף וקושר את החרטום מול הרוח. היום עוד גדול. אחרי שאני קושר את הסירה למצב סערה ומעביר את כל הפנדרים לצד הרציף אני מתפנה לארוחת בוקר. לאחריה אני ניגש לראות אם אוכל לתקן את ההגאי האוטומטי שהשתבש. ראיתי פעם חשמלאי שתיקן באוניה פנס זרקור גדול בגשר שהיה דרוש לעבודת לילה באפריקה. כשהיגעתי לגשר הכל היה מפורק והוא עמד שם אובד עצות. הסתכלתי בנעשה ואמרתי לו. עכשיו תרכיב את הכל בחזרה. הוא בחן אותי במבט מוזר כלא מאמין למשמע אוזניו. אבל עשה את מה שביקשתי. אחרי שהכל היה מורכב לקחתי את התקע האטים שהשמים בצד, הכנסתי אותו  לשקע, הברגתי אותו פנימה וסובבתי את כפתור ההפעלה. הזרקור נדלק. אז הלכתי על הפשוט. פירקתי את קופסת הפיקוד של המצפן, הוצאתי את כל המגעים, ניקיתי אותם היטב, הידקתי קצת את הקצוות וחיברתי אותם מחדש. זה עבד.
בצהרים ניגשתי אל תחנת משמר החופים עם הטרנזיט לוג בסמוך לה יש מסעדה מצויינת, הרגשתי שהרווחתי את לחמי.
סערהה בינתיים התמתנה, אך ברור לי שלא הסתיימה. התחזית, אגב צפתה את כיוון הרוח, אך לא את עוצמתה.
     

נמל תחנת הכוח atherinolakos 17.10.2014

35-00.5N ; 026-08.5E
נכנסתי לנמל זה כדי לשטוף היטב את הסירה לקחת מים ולעשות כביסה. זה נמל עמוק מים שנבנה במקור לצורכי תחנת הכוח של מזרח כרתים. לא רק לצרכי הבריכה של הטורבינות אלא כדי לאכלס אוניות מיכל של כ 70,000 טון דלק כבד להנעת התחנה. במסגרת הבניה שלו בנו בחלקו הפנימי מעגן קטן לדייגים, המוגן היטב בתוך החלק הפנימי של הנמל הגדול.
מסביב אין מאומה מלבד התחנה, אבל אני יודע גם שכאן אני יכול למצוא דייג שחזר מהדייג ולעשות לי כירת דגים שאהבה נפשי.
יצאתי מזאקרוס ב 0800 אחרי הרמת עוגן חלקה. מתחילה דרומית - 3 ולאחריה מערבית - 4. מנוע + מפרש ראשי ואני עושה קואוסטינג בינות לאיונים קרוב לחוף. נכנסתי לנמל תחנת הכוח ב 1000 אחרי שעברתי סה""כ 10 מייל. על פי התוכנית, נקשרתי מול הברז עם הצינור הארוך, שטפתי היטב את כל החבלים והסיפונים. יום כביסה ורחצה. ו - נכנס דייג ישר מדיג רשתות. אני בוחן את שללו. לא הרבה. כ 4-5 ארגזים של דגים שונים. אבל באחד מהם יש ברבוניות ענק של 150-200 גרם כל אחד. אני קונה שניים במחיר מצחיק. בערב אני מכין אותם מטוגנים במחבת על שמן זיית בתוספת של תפוחי אדמה וסלט יווני קטן.
למחר אני יודע שצפוייה להתחיל סערה צפונית. הדייג אומר לי שהוא עומד לצאת לים ב 0200 להניח רשתות שאותן ירים אחרי הסערה. מחר יהיה "בופור" הוא אומר. אני מחליט לקום ב 0400 ולהפליג ליעד הבא - אירפטרה, כדי להגיע לשם לפני הסערה. ועל כך ברשומה הבאה.

מפרץ זאקרוס ormos zakros 16.10.2014

35-05.5N ; 026 - 15.9E
הפלגתי מקורמנוס ב0950 אחרי ארוחת הבוקר לא קודם שלקחתי מיכל של 20 ליטר מים מהברז של הדייגים. שתיל כמעט מוחלט ואני עושה coasting קרוב מאוד לחוף עם מנוע ומפרש ראשי. אני נפגש עם יכטה הולנדית שיצתאה ממפרץ סמוך המפליגה צפונה. עושים שלום וכל אחד מפליג לדרכו. אני דרומה. יש לי בסך הכל 10 מייל לעבור. לאחר שעברתי את הכייף המזרחי של המפרץ הגדול הזה מתחיל סוואל דרומי ולאחר מכן דרומית 3 בופור. על הפנים. התחזית הייתה צפ/מע 2 המפרש הראשי עובד טוב בהכנסה והוצאב. אבל אני יודע שהחבל המכניס שמתגלגל על התוף בתורן מכניס מידי פעם פיתול ואצטרך להחליפו כשאמצא חבל בלתי מתיח מתאים.
ב 1230 אני מטיל עוגן כ 50 מטר מהחוף במפרץ היפה הזה, בעומק של 3.5 מטר. המפרץ מלא מלוניות, מסעדות ובתי קפה
ועדיין באמצע אוקטובר מלא נופשים. באמת מקום יפה ונוח מאוד לעגינה. המפרץ מוגן מאוד מהרוחות השגרתיות המנשבות באזור זה, רק כאשר יש מזרחית חזקה צריך לברוח מכאן. המקום המוגן ביותר במפרץ הוא פינתו הדר/מע.
אפשר כמובן לרדת לחוף בדינגי/שחייה לפי חפצכם.
אה - תזכורת. אינני יכול להעלות יותר תמונות מקטע הפלגה זה. משהוא השתבש בכרטיס הזיכרון של המצלמה והייתי נאלץ להשתמש בכרטיס זיכרון חדש, כך שבאיזה שהוא שלב בימים הקרובים אתחיל להעלות תמונות.
  

קורֶמֶנוס kouremenos 15.10.2014

35-13N ; 026-16.25E
אני יוצא מהרציף בסיטיה מוקדם יחסית - 0715 , למעשה עם האיר היום. מזג האוויר המצופה טוב עם צפונית מערבית 3 בופור. הפעם התחזית מדייקת ובתוך דקות אני פורש את המפרשים ומפסיק את המנוע. שלווה, שקט. אלא שהיה קצת מבולבל והגלים אינם סדירים וזה יוצר קצת נידנודים לא סדורים. את הסלט של ארוחת הבוקר הכינותי עוד לפני היציאה וכעת אני אוכלו בהנאה. זה מנהג ישן שלי ביחוד כאשר אני מפליג לבד. היה ברור לי שהים המבולבל הזה ישתנה עם ההקפה של הפינה הצפ.מזר. של כרתים. שם גם התנעתי את המנוע באזור הסלעי הזה שיש בו הרבה סלעים awash , סלעים שחלקם העליון נמצא ממש על פני המים.
אחרי הפניה דרומה הסתדר הים והרוח גברה קצת, מכות רוח 5 בופור. אבל עם ים חלק בצד האי שמתחת לרוח. הכניסה לנמל הייתה חלקה וקשירת אורך לקצה הרציף שבחלקו הפנימי של שובר הגלים הגדול שבנו כאן.
הנמל הוא נמל דייגים קטן המתפרש על פני שטח מים די גדול. שובר הגלים גדול ומסיבי ויוצר הגנה מצוינת. הוא פתוח למערב אבל מוגן בכיוון זה מהחוף. לא היה בו זכר לסוול. אפשר גם להיקשר בעגינה ים תיבונית בין סירות הדייג.
בנמל יש נקודות מים, אך אין חשמל. יש קפטריה שבה מתרכזים כל באי הנמל. אבל, מסעדה טובה ואינטרנט תמצא רק בעונה כ 2 ק"מ מהנמל. מכל מקום, אני אוהב מקומות שקטים כאלה באמצע הדרך.  

איוס ניקולאוס 13 - 14 . 2014

ביום שני בבוקר אני מחליף את שמן המנוע ואת פילטר השמן. מההתחממות יש סכנה שהשמן שנמצא כעת במנוע שינה את תכונותיו. אני לא לוקח סיכון ומחליף אותו במחצית פרק הזמן המותר לשימושו.
אחר הצהרים מגיע המכונאי עם ברך הפליטה בידו. עבודה נאה. עוד קודם לכן נסעתי איתן לבית המלאכה ומצאתי מקום מסודר ונקי ומכונות עיבוד שבבי חדישות.
או-קיי. הוא מרכיב הכל. מכניסים נוזל קירור של מחליף החום ומתניעים. התנעה מיידית - יציאת מי קירור מהמפלט
ו - אזעקת מנוע. נורית לחץ השמן. לא ייתכן אני חושב לעצמי. להתחיל הכל מהתחלה? המכונאי עורך כמה בדיקות. אבל אזעקת לחץ השמן מסרבת להיפסק. אני חושד בבעיה חשמלית. המכונאי מסכים איתי. צריך חשמלאי. זה כבר יהיה מחר בבוקר.
ביום שלישי בבוקר מגיעים השניים. אחרי בדיקות של כל מערכת האזעקות של המנוע מוצאים חיבור שכשל. יש לחץ שמן והמנוע עובד תקין וחלק. ב 1030 אני יוצא מהרציף להפלגת ניסוי קצרה. מעניין, המכונאי אומר לי, תשלם לי אחרי שתחזור לרציף מהפלגת הניסוי. אני נפרד משני החברה הנחמדים והיעילים הללו, וכן מאיש האחזקה של המרינה, במקרה, אותו אחד שקיבל אותי בהגעה. יש למרינה צוות נחמד שנמצא ON LINE 24/7 והם מאוד עוזרים בכל בעיה. להתראות בנובמבר כשאחזור.
לקראת צהריים אני מפליג - סוף, סוף. היעד - סיטיה, משם באתי. אני שובר את המרחק למזרח כרתים כדי לא לעשות הפלגת לילה בלתי נחוצה. יש לי 23 מייל לעבור.
מקדמת את פני רוח צפונית מזרחית של 15 קשר, בניגוד לתחזית מהערב הקודם שחזתה רוח צפונית מערבית של 8-12 קשר. כבר אמרנו מזמן שכל התחזיות הן 50% . כשסובבתי דרומה את הכייף שלפני סיטיה התחלפה למערבית חלשה מאוד.
בשעה 1630 אני נקשר לרציף בסיטיה, קשירת אורך. המערבית החלשה עזרה בגישה שהייתה ממש מול הרוח. ו - השייטת הבריטת מהסירה הסמוכה קיבלה את החבלים.
סיטיה - מקום טוב באמצע הדרך.

איוס ניקןלאוס 11-12 2014

יש לי תקלה עם הדיסק און קי של המצלמה, אז, עד שלא אצליח לסדר זאת - אין בינתיים תמונות.
בשבת אחר הצהריים מרכיבים את הכל עד לברך הפליטה ומה שבא מאחוריה. ו - מכאן "מחכים לגודו" , דהיינו, לברך הפליטה. "כןלנו" פורשים לסוף שבוע. בשבת אני יושב במשרד המרינה ומקבל הצעת מחיר להספין את הסירה לחורף מאמצע נובמבר עד סוף אפריל 2015. אני משווה עם מה שקיבלתי מלֶרוס מרינה ומשתי מספנות משפחתיות, האחת באי סָמוס והאחרת באי כיוס שאותן אני מכיר מהעבר. סמוס וכיוס זולות יותר ולרוס יקרה יותר. אך הנוחות של איןס ניקולאוס גוברת ואני מחליט לעשות סובב כרתים במקום המסלול שתיכננתי ממערב כרתים לעלות צפונה.
במהלך סוף השבוע אני מטייל לי באזור  

איוס ניקולאוס 09-10 2014

ג'ורג' נסע אחרי ארוחת הבוקר לטייל בסביבה. הוא לא יכול לעזור לי בכל העניין הזה. לפחות שימצה. מבחינתו (וגם מבחינתי) זו הפלגה שאינה משובבת נפש.
בצהריים אני הולך לבית המלאכה לראות את החלקים המפורקים ולהחליט עם המכונאי מה הלאה. הכל על שולחן העבודה. בית המלאכה נקי ומסודר אות הוא שיש לי עניין עם מכונאי טוב. הוא דובר אנגלית טובה, כך שאין בעייה של תקשורת.
הסעפת מפורקת, החשמלאי גם פירק את מנוע הסטארטר, ברך הפליטה - exhaust elbow שמחובר לסעפת מפורק ומחסום המים בתווך. את הסעפת צריך לנקות וצריך להחליף בה מספר חלקים, מחסום מים חדש וחלקים למנוע הסטארטר. אני לוקח בידי את ברך הפליטה ומסתכל בעזרת פנס פנימה. חשכו עיני. התעבות של חומר שהופך את קוטר הצינור לקוני מהסעפת כלפי חוץ. ההיצרות גדולה בסיבוב של הברך. אבנית מלח. מפתיע אותי. ניקיתי את המערכת בחומצה הידרוכלורית לפחות פעמיים במהלך 4 השנים האחרונות. המכונאי - גם הוא ג'ורג' - אומר שזאת יוכל לנקות בחומצת מלח. מכאן כנראה יצאה הרעה שגרמה לקריסה איטית של המערכת. מחליטים איזה חלקים להזמין כולל מחסום מים. וולבו אתונה מספק חלקים לכל מקום ביוון בקורייר תוך 24-48 שעות. מחיר הקורייר מצחיק - 25 יורו.
בשארית היום אני עוסק ברישום יומנים שלי ושל הסירה, סיור בלגונה היפהפיה של הנמל הזה וכל מיני זוטות.
בשבת בבוקר בשעת ארוחת הבוקר מופיע המכונאי עם ברך הפליטה בידו. הסתימה לא אבנית מלח אלא, כנראה הצטברות של החומר ממנו עשויה הברך. אי אפשר להוריד את זה. צריך להחליף את הברך. הוא הולך להזמין את החלק. כל שאר החלקים כבר הגיעו והיום אחר הצהריים היה אמור להרכיב הכל. להפליג מחר כבר לא בא בחשבון.
חברי ג'ורג' אמור לטוס אחר הצהריים חזרה ארצה. כל ניסיונתי למצוא צוות לא צלחו. כלומר, מכאן ואילך אני מפליג בגפי.  נושא מוכר ולא מדאיג. יש בכך מספר יתרונות לא קטן. הראשון הוא שלא צריך לומר לאף אחד מה לעשות.
אחרי הצהריים אני הולך לבית המלאכה. הכל מוכן להרכבה למעט ברך הפליטה. וכאן אני שומע סיפור מהמכונאי.
בוולבו אתונה אמרו לו שלא שולחים ברך פליטה חדשה משום שוולבו הגיעו למסקנה שבסדרה של החלק הזה יש פגם במקור. ועד שלא ייצרו סדרה חדשה הם לא מספקים אותו. יש כעת 12 סירות ביוון עם מנוע כזה שמחכות לחלק הזה. נו - מה תגידו על זה? עכשיו ברור מהיכן התחילה הצרה הזו. אני לא מתכוון לחכות לוולבו עד בוש. בהתיעצות עם המכונאי אני מחליט ללכת על ייצור מקומי של עותק מהחלק הזה מנתך אינוקס. זה יצריך שהייה במרינה עד יום שני בערב.
מאוחר יותר אחר הצהרים מורכבת כל המערכת למעט הברך ומחסום המים שמתחבר אליה. במהלך התיקון אני סיפקתי צינורות פליטה שהרכבנו במקום הישנים וחבקים שונים. כל זה יש לי בסירה לצורך השעה. ככלל, יש לי מספר רב של כלי עבודה וחלפים לעת הצורך והצרה. מעין בית מלאכה בזעיר אנפין.
הסתיימו להם עוד יומיים מרתקים. נשאלת כמובן שאלת מוסר ההשכל, כיצד כל זה יכול היה להימנע.  יכול היה להימנע. אם הייתי מקפיד לגלות את סימני הלחץ בסעפת בעוד מועד ולפרק אותה במהלך החורף האחרון הייתי מקדים תרופה למכה.    
     

איה ניקולאוס 07/08 לאוקטובר 2014

בארוחת הבוקר ג'ורג' ואני דנים בסוגיה חשובה. המכונאי יבוא בעשר + 15 דקות או על פי המתכונת המקומית, על פי סטייל ה siga - siga. ב 1005 הבחור מתייצב. הפתעה לטובה. אחרי בדיקות ויזואליות מתניעים, יוצאים מי ים מהמפלט ומיד אזעקת חום מנוע. המניפולד (סעפת) הוא החשוד העיקרי. יש בחיבור שלו סימני לחץ מי ים. מפרקים את הסעפת, את מחסום מי ים ואת ברך הפליטה מהמנוע שגם בהם יש סימני לחץ מי ים. הכל הולך לבית המלאכה שבקירבת מקום. גם את מנוע הסטרטר צריך לפרק משום שהוא נרטב וקיבל קורוזיה מהנזילה של הסעפת. לי אין כרגע מה לעשות, מחכה שהכל יפורק בבית המלאכה ונראה את הנזקים ואיזה חלקים צריך להזמין מוולבו - אתונה. ג'ורג' נוסע במעבורת לספינלונגה ליום של כיף. אני עושה "עבודות יזומות" בסירה, כל מיני תיקוני קטנים, נקיונת וכדומה.  

סיטיה - איוס ניקולאוס 06.10.2014

בבוקר מסתבר שאיתן חייב כבר לחזור לישראל עקב בעיות בעיסקו. חבל. הוא על הטלפון כל הזמן עוסק בסידורי חזרתו. אני הולך למשמר החופים להחתים את יומן ההפלגה היווני - transit log ולהסדיר רשימת צוות חדשה. ג'ורג' מחפש מאפיה להביא לחם טרי. אנחנו נפרדים מאיתן שמתיר לנו את החבלים ויוצאים. מזג אוויר נהדר. יש לנו 23 מייל לעבור עד איה ניקולאוס - aghios nikolaos . אחרי שאנחנו עוברים את הכייף שמצפון למפרץ סיטיה פורשים את חלוץ הגנואה ומקבלים את העונג של הפלגה במפרשים לזמן קצר. הרוח נופלת ל - 1 בופור, אין לי חשק להתעסק עם מפרש הספינקר האסימטרי והמנוע מטרטר בסיבובי מנוע נמוכים. אנו אמורים להגיע ב 1615. ב 1530 לערך נשמעת אזעקת המנוע. חלל הקבינה מתמלא עשן, נורית שעון החום נדלקת ואין יציאת מי קירור מהמפלט. אני מכבה את המנוע. מייד אחרי זה אזעקת השיפוליים נשמעת ברמה. אני מפעיל את מערכת השאיבה. החשד הוא שהאימפלר של משאבת מי קירור הים נשרף. אבל למה מים בבילג'? אולי צינור התבקע? מזג האוויר טוב. אני מוציא את הגנואה כד שיהיה לנו היגוי ותנועה קדימה גם אם איטית. בינתיים השאיבה שואבת את בילג, והאזעקה נפסקת. לא נשקע אני אומר לג,ורג, בבדיחות הדעת. אם רק המשאבה הזו עשתה את העבודה - דיינו. יש לי עוד 3 בטור מוכנות להפעלה ושתיים ניידות.
אני פותח את המכסה הקידמי של המנוע ומייד רואה שצינור היציאה של מי הקירור מהמשאבה ניתק ממקומו. אני ממהר לסגור את ברז הים של מי הקירור של המנוע. זה מסביר את המים בבילג', אבל זה אומר שהאימפלר כנראה לא נשרף. אז למה העשן? מכל מקום המשאבה שואבת ואין יותר כניסת מי ים.  אני מתקין את הצינור לפתח היציאה מהמשאבה ומפרק את מכסה המשאבה. האימפלר שלם כפי שסברתי. אבל מה גרם לצינור להתנתק? זו לא יד אדם, אין ספק שזה נגרם כתוצאה מלחץ back preassure.   מתניע מנוע, המשאבה עובדת תקין. ואז אני רואה שמיכל נוזל הקירור של מחליף החום ריק, הנוזל התאדה. מכאן בא העשן. אני ממלא את המיכל בנוזל המיוחד למחליף החום ומתניע. יש יציאת מי ים מהמפלט אבל מייד אזעקת חום. אני יורד פנימה ובוחן את המנוע, נוזל הקירור של מחליף החום מתאדה. אני מפסיק את המנוע וחושב. יש בעיה עם האימפלר של משאבת מי הקירור הפנימית של המים המתוקים? ועם הסעפת manifold? . כנראה שיש בה סתימה. צריך לפרק את כל מערכת הקירור. בשביל זה צריך נמל ומכונאי. אוקיי, אנחנו בדרך למרינה מתאימה, צריך רק להגיע. אני מתקדם בעזרת הגנואה ומתניע מנוע מידי פעם לזמן קצר כדי לא לחמם יותר מידי את המערכת. ב 1800 ניקשרנו לרציף החיצוני של המרינה. בסירה שלידינו היה מכונאי שסיים את עבודתו שעה שניקשרנו. הסברתי לו את הנושא וקבענו למחרת בעשר. מתחברים לחשמל חוף. ו - מקלחת. היד הימנית שלי תיפקדה טוב בכל העבודה הזו למרות הפציעה הטריה מלפני חודש. אני מרגיש צורך בארוחה טובה אחרי כל זה, ואחרי המקלחת תופשים מסעדה וארוחה טובה. הסתיים לו יום מרתק ורב פעלים.         

05 לאוקטוברנ 2014 קאסוס - סיטיה siteia כרתים.

יציאה מתוכננת ל 0700. הייתי משוכנע שהבוקר נפליג ומזג האוויר יהיה טוב - סוף,סוף. ואכן, במהלך הלילה ניפנופי יריעת הצל פחתו והלכו וכשקמתי ב0600 ראיתי שהדייגים יוצאים ובמעגן יש רוח 2 בלבד. מתנתקים מהרציף קצת אחרי 0700 ויוצאים לים שקט. שטח הים שבין האיים הקטנים שמצפון לקאסוס שקט מאוד, יש הסתר מגחים ורוח. כשיצאנו מאזור האיים הים עלע למטר + והרוח 4 בופור. קצת שפריצים ואנחנו משייטים על המפרש הראשי ומנוע במהירות של 4.5 קשר. סביר. ככל שהתקרבנו לכרתים הים ירד. אני מעריך שידידי שלמה שיצא מאיוס ניקולאוס בבוקר יעבור מתי שהוא לידי. אנחנו בקורסים מקבילים לאותה נקודה בפינה הצפונית מזרחים של כרתים. אני מחפש אותו ב AIS - מצאתי. גם הוא מצא. וקולו בוקע ממכשיר הרדיו. אנחנו משוחחים מספר דקות. עוברים כ 200 מטר אחד מהשני. מרגשת פגישה כזו בים.
הרוח משתנה קצת וסוף, סוף אני יכול להוציא את חלוץ הגנואה.
קצת לאחר 1700 אנחנו נכנסים לנמל סיטיה ונקשרים אלהרציף המרזי.
סיטיה היא עיר קרתנית במקצת. לא הוד ולא הדר. אך ה ווטר פרונט שלה מלבב מאוד והנמל הוא מקום טוב מאוד לחנות בו ב "אמצע הדרך". אז, אנחנו פה ללילה אחד. עברנו 45 מייל ביום זה. מתכננים לצאת מחר בצהריים.

בתמונה, שטח המים הנרחב בנמל סיטיה וחלק מהווטר פרונט.

קאסוס 03-04 לאוקטובר 2014

כרגיל שבעולם,  מה שקובע באמת את מהלך ההפלגה הוא מזג האוויר בהתייחס לנתיב ההפלגה המתוכננת ותקינות המנוע. קמתי ב 0600 להוריד את יריעת הצל ולהכין את המיכשור להפלגה לכרתים. אני יוצא החוצה - רוח מערבית 6 בופור. אף דייג לא יוצא החוצה. קר. בקיצור, אין מה לצאת ולהפליג נגד הים במצב כזה. אני מעיר את הצוות נותן את הנתונים ואנחנו מחליטים להישאר כאן עד מוצאי יום כיפור. ג'ורג' צם וגם איתן לא אוהב את המצב להפליג בכיפור. התחזית של אתמול הייתה כמעט מדוייקת למעט עוצמת הרוח. הפלגה מזרחה - אין בעיה. הפלגה מערבה - בעייתית. טוב - שותים קפה במקום ונשארים בנמל.
היום הוא יום ההולדת שלי על פי התאריך העברי - ערב יום כיפור. נולדתי לפני 79 שנים. ממש לא מרגיש כך.
אז, גם במוצאי יום כיפור לא הפלגנו, אין טעם לעשות הפלגת לילה מתוכננת נגד רוח 5/6 בופור וים של 2 מטר גלים.  לפי התחזית והדייגים מחר בבוקר הכל ירגע. אז, הולכים שוב למסעדה של מילוס על צציקי, יין ואינטרנט. לילה טוב.

בתמונה: להקת הברווזים על יד משכנה בנמל הדייגים הפנימי הקטן שבנמל קאסוס. להקות ברווזים כאלה הן מאפיין בהרבה מנמלי הדייגים הקטנים של איי יוון

קאסוס - kassos 02 לאוקטובר 2014

אתמול החלטנו להישאר כאן יום נוסף. אף אחד לא רודף אחרינו. קמים מאוחר, למעט ג'ורג' שקם כל יום בשעות שהשינה יפה להן. לי יש כמה מטלות להסדיר בסירה ואילו שני חברי, אחרי ארוחת הבוקר פורשים למסעדה לאינטרנט. אבל, תקרית הבוקר משתייכת לג'ורג' שנעלו נפלה למים. בנסותו להציל את הנעל נפל לו האייפון למים. את הנעל היצלנו אחר הצהרים משום שהיא צפה לה בסביבת הסירה. את האייפון - אין מה לעשות. היום לקחתי על עצמי להכין ארוחת ערב משודרגת. מרק דגים וסלט חצילים ערבי שהוא תאווה לחיך - גם המרק. אני הולך לאחת מסירות הדייגים שזה עתה חזרה מהים ובוחר לי מיגוון דגים למרק, קצת יותר מקילו - 5 יורו. אחרי הצהריים חברי הולכים לחוף רחצה סמוך, לא משהוא, ואני נשאר לקניות והכנת ארוחת הערב. הארוחה הייתה על יין מרלו, באמת טובה.
בערב אני מקושר במייל עם שלמה חברי מהיכטה "ליעד" שאיתו עשינו את החלק הראשון של ההפלגה עד שנפצעתי. הוא כבר בחלקו הצפוני של כרתים ואנחנו קובעים מפגש במרינה של איוס ניקולאוס ביום ראשון הבא. כרגיל, התנהלות האקראי טובה יותר מכל תיכנון מדוקדק. לילה טוב, אני הולך להתקלח ולישון. מחר אנחנו מפליגים לסיטיה ב 0700 בבוקר.
בתמונה: נמל קטסוס בפינה אחרת של הנמל הפנימי. כמות סירות הדייגים גדולה ותעסוקה ממשית יש להם כ חודשיים בשנה בשיא עונת התיירות. בשאר חודשי השנה רק חלק קטן מהסירות עובד. מפתיע גם מספר הסופרמרקטים וחנויות המזון ובתי הקפה לאי קטן שכזה ומספר תושבים של כמה מאות. אה - פגשנו כאן זוג גרמני שייטים לשעבר שעברו להתגורר כאן. הוא ראה אותי כשבאתי באמצעות תוכנת ה AIS שיש לו וזיהה את כל פרטי הסירה ובא לעזור בקשירה כאשר נכנסנו.    

קאסוס - kassos 01 לאוקטובר 2014

היציאה מתוכננת ל 0800 ארוחת בוקר בדרך. הפלגנו ב0815 מיד ביציאה ראיתי שבחוץ הרוח היא לא על פי התחזית. הכיוון כן, העוצמה ב 2 דרגות בופור יותר. יש לנו 22 מייל עד לנמל קאסוס. זה לא הרבה. את החלק שמתחת לרוח אנחנו עושים עם חצי ראשי וחצי חלוץ ועושים 6 קשר. בחלק זה שאנחנו מתחת לרוח הרוח איתנו והים שקט, מגרדים את החוף. בדרום האי, על יד שדה התעופה יש שטח פתוח ושם אנחנו מקבלים מכות רוח של 35 קשר והרבה שפריצים. על פי הכלל של מורפי נקובע שכל ההיסתברויות הן 50%.  חברי כבר מציעים להיכנס למפרץ הסמוך ולזרוק עוגן. אני בטוח שזה מקומי ולכשנעבור את הכיף הדרומי הרוח תרד, ומכל מקום, אם זה יהיה גרוע אפשר תמיד לסוב לאחור ולהיכנס למפרץ מוגן מתחת לרוח. כאשר סברתי, כך היה. אחרי הכיף אנחנו בקורס מול הרוח ממש אבל היא ירדה ל 20 קשר עם גלים קצרים של 2 מטר. לא נורא - ממשיכים לקאסוס. אבל, המהירות 3-3.5 קשר בלבד ומפליגים עם חצי ראשי וסוגרים את החלוץ. אחרי הכייף הצפוני מזרחי של קאסוס מתחילים להתנדנד כהוגן. זו תוצאה של סוואל שחוזר מהגלים שחוזרים ממצוקי החוף. אני מתרחק כ 500 מטר מהחוף והתופעה נעלמת.
לקראת השעה 1400 הגענו וניכנסנו למעגן הפנימי של הנמל הזה. מצאנו בקושי מקום בפינה הפנימית של הנמל. חלקו הפנימי של הנמל מוגן מאוד. יש לנו ברז מים חופשי בסמוך ואם נרצה חשמל צריך למתןח כבל של 50 מטר לנקודת חשמל חופשית לשימוש הכלל. זה מקום טוב לחרוף בו למי שרוצה.
משאירים את כל הבלאגן שנוצר בפנים עקב הטילטולים הלא נעימים עברו על סירה והולכים לאכול במסעדה הצופה אל הנמל - מאוד ציורי. אחרי הצהריים  עושים סדר בסירה, אני לוקח על עצמי את הקוקפיט והסיפון ואילו חברי מטפלים בתוך הקבינה.
הנמל בקאסוס גדול על האי ב 5 מידות מצרכיו. יש עוד כמה כאלה באיים היווניים. החלק הפנימי דרוש לצרכי האי - דייג, תיירות יכטות אקראיות שעוברות בדרך מרודוס לכרתים (או הפוך). אבל את כל זה תוחם שובר גלים ענק עם שטח מיים גדול מאוד המגן על רציפים שמטרתם צבאית, הנחתת טנקים ומה לא. הם עדיין במלחמה - היוונים. לפחות בעימקי ליבם. ו - שתי היריבות חברות בברית נאט"ו. נשמע כמו גרוטסקה.
בתמונה: זינה-2 בפינת הנמל הפנימי של קאסוס. חבל התוף של החלוץ הגיע לקצהו  בהכנסתו במהלך ההפלגה וחלק מקצהו נשאר בחוץ. זה סודר אחרי ההגעה.