קיסמוס 01-02 לנובמבר 2014

במהלך הלילה מנשבת דר/מז שמכניסה סוואל לא נעים היישר מפתח הנמל הפתוח לכיוון זה, אל הרציף שבו אני קשור. מאחר ואין לי עניין בנמל הזה חשבתי לנסות ולהגיע אל הנמל הבא עוד לפני הסערה. אולי. אני יוצא מוקדם ברוח דר/מז 4. "מוציא את האף" מהנמל ולוטף מייד צפ/מז 7 שמייד מרימה גלים של 2.5 מטר. אני "מתקפל" וחוזר אל הנמל "על גחוני". אלא שעכשיו איני יכול לחזור אל הרציף שבו הייתי מאחר שמעבורת גדולה נכנסת ונקשרת לרציף שובר הגלים שבו הייתי קודם. התימרון שלה אורך זמן ברוח הזו, אין כל גוררת בנמל שבה היא יכולה להעזר. אז, אני מתרחק ממרחב התימרון שלה וניקשר לרציף הדרומי הקטן. על ידי עומדת יכטה בדגל אנגלי שבעליה טורח על קשירת חבלים נוספים לעת הסערה. אנחנו עוזרים אחד לשני בקשירה. ואז מסתבר שהוא צרפתי שמתגורר במקום ועושה בקיץ קרוזים יומיים. טוב, אנחנו קשורים כדבעי. יש לי ברוך השם מספיק חבלים מתאימים, ומספיק פנדרים למצבים כאלה. הרוח עולה ל -8 . בתחזית, יומיים קודם לכן הצפי היה 5. יורד גשם דק שממש חודר לעור ברוח הזו. אבל אנחנו safe and afloat. אני מתפנה להכין לי ארוחת בוקר, ובעודי מכין אותה, פיצוץ עז שדומה לפיצוץ של לבנת חבלה מחריד את סביבת הרציף הקטן. רעם? לא ייתכן. אני יוצא החוצה. כ 30 מטר מאחורי עוגנת מעבורת נוסעים. היא נמצאית במצב שקיעה. לא להאמין. היא נוטה על צידה הימני וירכתיה שוקעות במהירות. מחזה עצוב מאוד לראות כלי שייט במצב כזה. כאשר מתחילה ההתקהלות אני חוזר לארוחת הבוקר שלי. לאחריה אני מסייר בשטח הקרוב אלי ומוצא נקודת מים ונקודת חשמל. זיפט לעבור את הסערה בנמל כזה, לפחות יש לי מים וחשמל. החשמל רחוק קצת, אבל יש לי כבל חוף ארוך, 50 מטר בנוסף לקבוע, וזה מסתדר.
בצהריים הצרפתי לוקח אותי העירה. העיר משמימה לא פחות מהנמל. יש בה יותר בתי מרקחת מאשר מסעדות. אני מוצא לי בית קפה עם WIFI ומבלה שם את שארית אחר הצהריים. כאשר אני חוזר מחכה לי מכונית משטרה ברציף והשוטר מתחיל לתחקר אותי אודות האירוע של טביעת המעבורת. טוב, הוא אומר בסופו של דבר, ביום שני בבוקר אתה חייב להגיע למשטרת הנמל, שם יחכו לך חוקר ומתורגמנית לצורך הגשת עדות רשמית לקייז הזה. נו, אני אומר לעצמי, איזה מקום בחרתי לי להיתקע בו. הנחמה היא שלא נראה שיש סיכוי שסערה כזו תסתיים עד יום שני.. ועוד לא ידעתי מה מחכה לי למחר
אני והמעבורת השקועה ובשנייה אפשר לראות את המעבורת השקועה ואת מרחב הנמל

.
הלילה שבין שבת לראשון היה לילה קשה. הרוח התגברה והיכתה ברציף כזלעפות עם גשם מסמא עיניים ואני קמתי מספר פעמים לחזק את קשירת החבלים והפנדרים. למעשה כמעט ולא ישנתי כלל. לפנות בוקר הרוח ירדה בדרגה אחת לפחות ואני נרדמתי על הספה בסלון.
ובבוקר יש לי משאבת שירותים סתומה - בלוק - אבן. כל הסחי של הנמל הגיע לרציף הזה, תוסיפו את כל מה שיצא מהמעבורת השקועה ויש לנו רציף שמימיו רוחשים מכל הבא ליד. אני סוגר את שני ברזי הים., מפרק את המשאבה לגורמים, מנקה אותה. מפרק את כל צנרת כניסת מי הים, מנקה. יופי, יש כניסה. אני סוגר את ברז הים הנכנס.. כל זמן שהרציף במצב הזה הברז ישאר סגור. אם צריך, מכניסים מים מתוקים בסיר לאסלה. אבל - היציאה סתומה גם היא. שימוש בחומצת הידרוכלורית לא הניב תוצאות. אני מבואס ויוצא העירה להתרענן. צריך לפרק את ברז הים ביציאה. אני משאיר זאת לאספנה. התחליף הוא חוף ודלי עם מי ים. ואכן באספנה כל מערכת היציאה פורקה וחודשה.
המעבר בקצה חצי האי גרמבוסה