קןלימברי 04 לנובמבר 2014 Kolimvari

35-32.9N ; 023-41.2E
במהלך הלילה הרוח ירדה לשתיל. אני קם ב 0630. יש הרבה מה לעשות לקראת ההפלגה אחרי הסערה. לסדר את העוגן שהזזתי אותו כדי לאפשר מעבר חופשי לחבלי החרטום משני הצדדים, לנתק את כבל החשמל הארוך ולסדרו, לעשות סדר בפנדרים  ובחבליי ההתקשרות הרבים שהוצאתי ועוד. ב 0725 אני מתניע, מתמרן החוצה ויוצא לבריכה בתוך הנמל, מסדר את הפנדרים על הסיפון, חבלים ומוציא את המפרש הראשי. ב 0800 אני בחוץ, בים שקט לחלוטין. ו - שוב, בעייה עם המגעים בקופסת הבקרה של ההגאי האוטומטי. הרזרבי מוכן תחת ידי  והוא מופעל מיידית. שתיל עם נשיבות רוח קלות ממזרח ואני על מנוע וראשי שועט לגמוע את 21 המיילים בין קיסמוס ל קולימברי. כפי שחשבתי בחלק הצפוני של מפרץ קיסמוס, בסמוך ל"קצה האצבע" יש סוואל מבולבל של כ שני מטר והסירה מיטלטלת כהוגן עד שאני עבור את הקטע הזה ופונה דרומה. מצוקי החוף באזור זה מרהיבים ביופיים משולבים עם מערות רבות על קוו המים.  בשעה 1230 אני נכנס אל הנמל ונקשר בקשירת אורך לרציף. אני היכטה האורחת היחידה בנמל הגדול הזה. ובכלל, אין אף יכטה במים מלבדי.
קולימברי היה נמל דייגים קטנטן ומוגן, מעין לשון ים קטנה מוגנת בשובר גלים קטן. נכנס למישהוא רעיון מגלומני להפוך את המקום למרינה גדולה ומאורגנת. סגרו את נמל הדייגים הקטן בשובר גלים גדול מצפון ומישני ממזרח וסגרו שטח מיים גדול ומרובע בצורתו. הקימו תשתית של רציפים , עמדות מים וחשמל ב שלושת הרציפים שנוצרו,מספנה  ושטח אחסנת קרקע ל כ 50 סירות ו - זהוא. אין מרינה, אין חשמל והמים מזרזפים בזרם חלשץ כל הפרוייקט קרס. אבל, מקום נחמד ובטוח, למעט בצפוניות מזרחיות. וגם בסערה צפונית מזרחים יימצא המקום היותר שקט משום שבכל השטח הגדול הזה אין צפיפות ואפשר לתמרן את הסירה למקום היותר שקט בנמל במזג אוויר גרוע שהוא הפינה הצפונית מערבית.
על יד הרציף המערבי בקולימברי

 

הווטר פרונט הקטן בקולימברי, מסורתית פונה אל נמל הדייגים הקטן מצידו האחד ואל הרחוב הקטן שמוביל מהנמל אל תוך העיירה. יש בו כמה מסעדות מצויינות, שבאת מהן אכלתי מרק דגים מצויין, בית קפה עממי עם אינטרנט, מזללת ג'ירו. חסר בו סופרמרקט ומאפיה שהם רחוקים בהמשך הרחוב כ 700 מטר בתוך העיירה. מקום טוב ונחמד באמצע הדרך.

נמל הדייגים הקטן והמוגן שבתוך נמל קולימברי

 

 להקת האווזים של נמל הדייגים בקולימברי. גם כאן, הם מטופלים ויש להם משכן בטוח

 

קיסמוס 3 לנובמבר 2014

אחרי ארוחת הבוקר אני מתייצב במשטרת הנמל למתן עדות. נשאלתי גם לדתי, למען הפורמליות, וגם על איזה ספר אני נשבע, הברית החדשה, הקוראן או התנ"ך. הביאו מתרגמת מקצועית ששליטתה באנגלית לא הייתה מושלמת והייתי צריך לתקן את הטיוטה. ניחא. לקראת צהריים זה הסתיים וקיבלתי טרמפ העירה מהמתרגמת. על הפלגה היום עדיין אין על מה לדבר. הרוח עדיין 6 ואני בטוח שבקצה הצפוני של ה"אצבע" יש ים גבוה ומבולבל, כך שאני נשאר עדיין כאן ודוחה את ההפלגה למחר בבוקר.
כאשר אני חוזר לפנות ערב לסירה הרוח כבר 3 בופור, עדיין מצפ/מז. הנמל נרגע. יש הפלגה מחר. זה באמת לא היה נעים להיתקע במקום הזה בעת מזג האוויר המחורבן הזה, אבל, זה מה יש. לא הכל סוגה בשושנים.  

קיסמוס 01-02 לנובמבר 2014

במהלך הלילה מנשבת דר/מז שמכניסה סוואל לא נעים היישר מפתח הנמל הפתוח לכיוון זה, אל הרציף שבו אני קשור. מאחר ואין לי עניין בנמל הזה חשבתי לנסות ולהגיע אל הנמל הבא עוד לפני הסערה. אולי. אני יוצא מוקדם ברוח דר/מז 4. "מוציא את האף" מהנמל ולוטף מייד צפ/מז 7 שמייד מרימה גלים של 2.5 מטר. אני "מתקפל" וחוזר אל הנמל "על גחוני". אלא שעכשיו איני יכול לחזור אל הרציף שבו הייתי מאחר שמעבורת גדולה נכנסת ונקשרת לרציף שובר הגלים שבו הייתי קודם. התימרון שלה אורך זמן ברוח הזו, אין כל גוררת בנמל שבה היא יכולה להעזר. אז, אני מתרחק ממרחב התימרון שלה וניקשר לרציף הדרומי הקטן. על ידי עומדת יכטה בדגל אנגלי שבעליה טורח על קשירת חבלים נוספים לעת הסערה. אנחנו עוזרים אחד לשני בקשירה. ואז מסתבר שהוא צרפתי שמתגורר במקום ועושה בקיץ קרוזים יומיים. טוב, אנחנו קשורים כדבעי. יש לי ברוך השם מספיק חבלים מתאימים, ומספיק פנדרים למצבים כאלה. הרוח עולה ל -8 . בתחזית, יומיים קודם לכן הצפי היה 5. יורד גשם דק שממש חודר לעור ברוח הזו. אבל אנחנו safe and afloat. אני מתפנה להכין לי ארוחת בוקר, ובעודי מכין אותה, פיצוץ עז שדומה לפיצוץ של לבנת חבלה מחריד את סביבת הרציף הקטן. רעם? לא ייתכן. אני יוצא החוצה. כ 30 מטר מאחורי עוגנת מעבורת נוסעים. היא נמצאית במצב שקיעה. לא להאמין. היא נוטה על צידה הימני וירכתיה שוקעות במהירות. מחזה עצוב מאוד לראות כלי שייט במצב כזה. כאשר מתחילה ההתקהלות אני חוזר לארוחת הבוקר שלי. לאחריה אני מסייר בשטח הקרוב אלי ומוצא נקודת מים ונקודת חשמל. זיפט לעבור את הסערה בנמל כזה, לפחות יש לי מים וחשמל. החשמל רחוק קצת, אבל יש לי כבל חוף ארוך, 50 מטר בנוסף לקבוע, וזה מסתדר.
בצהריים הצרפתי לוקח אותי העירה. העיר משמימה לא פחות מהנמל. יש בה יותר בתי מרקחת מאשר מסעדות. אני מוצא לי בית קפה עם WIFI ומבלה שם את שארית אחר הצהריים. כאשר אני חוזר מחכה לי מכונית משטרה ברציף והשוטר מתחיל לתחקר אותי אודות האירוע של טביעת המעבורת. טוב, הוא אומר בסופו של דבר, ביום שני בבוקר אתה חייב להגיע למשטרת הנמל, שם יחכו לך חוקר ומתורגמנית לצורך הגשת עדות רשמית לקייז הזה. נו, אני אומר לעצמי, איזה מקום בחרתי לי להיתקע בו. הנחמה היא שלא נראה שיש סיכוי שסערה כזו תסתיים עד יום שני.. ועוד לא ידעתי מה מחכה לי למחר
אני והמעבורת השקועה ובשנייה אפשר לראות את המעבורת השקועה ואת מרחב הנמל

.
הלילה שבין שבת לראשון היה לילה קשה. הרוח התגברה והיכתה ברציף כזלעפות עם גשם מסמא עיניים ואני קמתי מספר פעמים לחזק את קשירת החבלים והפנדרים. למעשה כמעט ולא ישנתי כלל. לפנות בוקר הרוח ירדה בדרגה אחת לפחות ואני נרדמתי על הספה בסלון.
ובבוקר יש לי משאבת שירותים סתומה - בלוק - אבן. כל הסחי של הנמל הגיע לרציף הזה, תוסיפו את כל מה שיצא מהמעבורת השקועה ויש לנו רציף שמימיו רוחשים מכל הבא ליד. אני סוגר את שני ברזי הים., מפרק את המשאבה לגורמים, מנקה אותה. מפרק את כל צנרת כניסת מי הים, מנקה. יופי, יש כניסה. אני סוגר את ברז הים הנכנס.. כל זמן שהרציף במצב הזה הברז ישאר סגור. אם צריך, מכניסים מים מתוקים בסיר לאסלה. אבל - היציאה סתומה גם היא. שימוש בחומצת הידרוכלורית לא הניב תוצאות. אני מבואס ויוצא העירה להתרענן. צריך לפרק את ברז הים ביציאה. אני משאיר זאת לאספנה. התחליף הוא חוף ודלי עם מי ים. ואכן באספנה כל מערכת היציאה פורקה וחודשה.
המעבר בקצה חצי האי גרמבוסה

        

קיסמוס 31.לאוקטובר 2014 Kissamos

35-30.9NN ; 023-38.4E
אני יוצא מוקדם, ב 0600 , אני יודע שצפויה סערה ואני רוצה להגיע לפניה לקיסמוס. התחזית לשעות הקרובות היא צפ/מע 2. בפועל יש צפ/מז 2. טוב יותר מבחינת ההגנה של החוף. יש שקט מאוד ואני על מנוע ומפרש ראשי. יש פרקי שתיל תכופים. ארוחת בוקר מלאה בים. החוף המערבי של כרתים כמעט כולו שומם למעט מפרץ גדול אחד שבו יש ישובים וחקלאות. אבל, חלקו הצפוני של הקטע הזה מעניין במיוחד. זה חצי האי גמבוסה והאי גרמבוסה, ששם יש מפרץ שחלקו הדרומי הוא לגונה רדודה מעניינת במיוחד, ובחלקו הצפוני האי שבראשו מבצר מעניין גם הוא. הכניסה למפרץ הזה, שהוא מתוייר מאוד, ממערב לא מסומנת בשום מצוף או סימון אחר, והיא מסוכנת מאוד למי שלא מכיר את המקום. מלא סלעים מעל ומתחת  ובגובה פני המים תוחמים את הכניסה. הכניסה מצפון, ממזרח לאי חופשית ממכשולים. האזור, כאמור, מעניין מאוד. באי יש רציף למעבורות התיירים בעונה. יכטה פרטית לא תורשה להיקשר ברציף. עוגנים על ידו. עכשיו הכל ריק, אבל אני לא נכנס לשם היום. לא ברור לי מתי תתחיל הסערה, אך היא בפתח, ללא ספק. וגם לא ברור לי אם היא תהיה דר/מז או צפ/מז, אבל בודאי מהקטע המזרחי. הים שקט מאוד ואני ממשיך הלאה ועובר את המיצר שבין האצבע לאי שמצפונה. נו - בודאי, סוואל מבולבל מקדם את פני כשאני נכנס למפרץ קיסמוס.
זריחה ביציאה מפליאוחורה

מזג האוויר מאוד לא יציב. הרוח מתחלפת כל הזמן מצפ/מז, ל דר/מז, לדר/מע. כשאני מדרים מהכף של האצבע היבשתית להסוואל מתייצב והטילטולים פוסקים. אני עובר את ששת המיילים הנותרים על חלוץ. בכניסה לנמל יש לי צפ/מע 6 עם גשם ועם זה אני עושה את הגישה לרציף, כאשר מכונית משטרת הנמל מקבלת את פני ומורה לי היכן להיקשר. הם גם עוזרים בקבלת החבלים. Fast akong side בין סירות דייג. הנמל גדול ועמוק מים (6 מטר) ומשמש בעיקר את מעבורות הנוסעים שבעונה עמוסות תיירים המבקרים במפרץ גרמבוסה באי ובלגונה שמדרומו. כעת כל המעבורות עוגנות בחלק הצפוני של הנמל בקטע של אצבע היבשה שמגינה על הנמל מצפון. זה המקום הכי בטוח ושקט בנמל הזה. על ידן יש פינה רחבה לספינות הדייג הגדולות, רציף שובר הגלים הארוך מיועד למעבורות גדולות ו - לנו הקטנים נשאר החלק הדרומי החדש של רציף שובר הגלים ו רציף קטן בחלק הדרומי מערבי של הנמל ששם קשורים גם כלי שייט גדולים. יש להניח שבעונה הנמל הזה שוקק חיים. כעת הוא - חשוב כמת. הכל עומד ולא זז. המסעדה סגורה, הדייגים לא יוצאים, כולם מחכים לסערה, שמשום מה בוששת לבוא ואני ממש לא סומך על המודלים שיתנו לי את כיוונה המעשי. העיר קיסמוס רחוקה מהנמל כ 3 ק"מ, אבל לפני העיר יש נמל דייגים קטן שסביבו יש פעילות ומסעדות, והוא בטוח מאוד, אך הוא מתאים רק לדייגים הקטנים. אני מסיים את סידור הסירה לאחר ההגעה, עושה סיור בנמל. יש גם מספנה קטנה שיכולה להעלות באמצעות מימשה וטריילר יכטות קטנות, כשלי למשל. ו - זהזא, סיימנו להיום. הנמל הזה בעונה זו פשוט משמים.

האי גרמבוסה

.
     המבצר שבראשו של הצוק באי גרמבוסה

פליאוחורה 29-30 לאוקטובר 2014

יש כאן 3 יכתות שחורפות מחוץ למים. למה לא? יש חשמל, יש מים ויש גם שירותים, אך הם סגורים. אני נרשם במשטרת הנמל, שאגב משתייך למינהלת נמל חניה, ובדרך אגב שואל איך מקבלים אישור להשאיר כאן סירה לחורף. לא מקבלים, זה רק במקרים מיוחדים, משמע למי שהמלכות רוצה ביקרו.
אאני מעביר את הסירה לבריכה הצפונית שם אני מקבל מים וחשמל. יום כביסה. בחבל התוף של המפרש הראשי יש פיתולים. אני מפרק את המנגנון ומקצר את החבל בחלקו התחתון.
מזג האוויר משתפר ופרקי הזמן שבין מטחי הגשם והברד מתארכים. אני מחליט להפליג ביום שישי בבוקר. בינתיים אני מטייל בעיר, מתדלק ממיני טנקר שהטלפון שלו נמצא על קיר הכניסה לנמל
הרחוב הראשי בפליאוחורה.

אורמוס לוטרו Ormos Loutro פליאוחורה Paliochora 28.10.2014

בלילה החולף כאשר חזרתי לסירה מבית הקפה/אינטרנט נעצר על ידי אופנוע בנמל,יורד ממנו איש גדול ומחבק אותי. רק אז ראיתי שזה הדייג שאירח אותי על יד ספינתו בקלילומנס. הוא כאן. נחמד. אם הייתי מתכנן פגישה כזו יש להניח שזה לא היה קורה. הנמל הבא הוא נמל גדול, אבל קצת מרוחק מהעיר. פליאוחורה. אני מחליט שבדרך אני נכנס לביקור בזק במעגן של אורמוס לוטרו. אורמוס לוטרו הוא מפרץ יפה כ 7 מייל מערבית לספקיה המעגן מוגן מכל עבריו למעט מזרח. יש רציף שבדרך כלל קשורה בו אחת מהמעבורות המקומיות המסיעות תיירים באזור היפהפה הזה בין פליאוחורה לאורמוס פלקה. אין שובר גלים במעגן וברגע שיש מזג אוויר לא מתאים צריך לברוח משם. הכפר שצמוד למעגן מצטיין ביפיו על רקע הרי הענק שמאחוריו. מכאן מתרומם ההר לפקה אורוס המתרומם לגובה של קצת למעלה מ 2500 מטר. בשעתו טיפסתי עליו מעמק אומלוס, לנתי בעמק אחרי הטיפוס ולמחרת ירדתי במעוק הסמריה. נוף מדהים והמקומיים, אנשי ההרים של כרתים גם הם מדהימים ולא מתביישים להתפאר במלחמתם בגרמנים כפרטיזנים במלחמת העולם השניה, אחרי נסיגת הבריטים, אוסטרלים, ניזלנדים ויוונים מהאי. אגב, הנסיגה בוצעה מהמפרץ שבו נמצאית ספקיה.
אז, אם בספקיה היה לנו צבע כחול, כאן באורמוס לוטרו הצבע השליט הוא לבן מושלם שנראה יפה מאוד על רקע ההרים. אינני יודע כיצד מחליטים, ועל בסיס מה, באיזה צבע/צבעים נצבעים כפר/עיירה זו או אחרת. אך, תמיד הצבעים זהים בכל כפר וכפר לכשעצמו וזה משרה אסטטיקה נאה
כניסה למעגן שבאורמוס לוטרו.

הרוח מתחילה בצפוניתמזרחית 2-3 אני במפרשים עד אחרי אןרמוס לוטרו. ואז מתחיל שתיל עם נשיבות קלות ממזרח וסוואל לא כל כך נעים מדרום מזרח. ו - גשם לא חזק וטורדני. אני על מנוע, חלוץ וראשי. המפרשים מתנפנפים להם ללא כל תועלת. אני מכניס את הראשי, שינפנף לו רק החלוץ, שמידי פעם תופס משב רוח קל שבקלים. אני כ 6 מייל מפליאוחורה. אני עושה לי קפה ומוציא איתו כמה עוגיות. וכרגיל שבעולם, הרי יש לי lifetime contract עם מורפי, שוב תקלה במערכת הזנת הדלק. הקפה והעוגיות מונחים הצידה. אני אחזור כבר לקפה קר. אלא שהפעם, אין לי מיכל רזרבי שיוכל לעקוף את המיכל הראשי. אז נותר לעשות את מה שעשו אבותינו. לשוט במפרשים ככל שניתן. אני מוציא את הראשי. האין רוח כאמור מזרחית ואני מתקדם פחות משני קשר. גם זה משהוא. מידי פעם יש התעוררות לפרקי זמן קצרים והמהירות עולה ל 3 קשר. הכניסה לנמל פליאוחורה היא ממש מכיוון מזרח, אך קצת צפונה לכניסה יש שורה של סלעים שצריך להיזהר מפניהם גם אם אתה מתקרב במנוע. אני מכוון את החרטום קצת דרומה מהכניסה אל המגדלור שעל האי הקטן שמדרום לנמל. נותרו לי כעת שני דברים לעשות. האחד להחליט באיזה מפרש אני עושה את תימרון הכניסה והגישה לרציף. זה קל. אני מחליט על מפרש הגנואה שאין לי כל ספק שאיתו אני יכול לתמרן יותר טוב הן בהיגוי והן בשליטה על שיטחו. אני צריך לעשות הכל לבד בתימרון הזה אחרי הכל. הדבר השני זה להתפלל לבוראי שלא ישנה את כיוון הרוח. גם את זה עשו אבותינו. כחצי מייל לפני הכניסה יש לי כבר רוח 2 בופור, אני ב 3.5 קשר. טוב לכניסה, מהר מידי לתימרון גישה לרציף. אני מכניס את הראשי ויורד ל 3 קשר. ממש לפני הכניסה אני מצמצם את החלוץ ל 2/3 ומפסיק את פעולת ההגאי האוטומטי . אחרי הכניסה אני מצמצם עוד קצת את החלוץ. 2  הבריכות הגדולות של הנמל הזה כמעט ריקות מכלי שייט. זה מאפשר לי לבחור את הרציף המתאים. אבל, אני רואה שבבריכה הצפונית שרק אליה אני יכול לתמרן יש סוואל. אין מה לעשות. אני עושה את הגישה לרציף המערבי. ואז אני רואה מחזה מעניין. 2 אנשים מבוגרים עומדים על הרציף אליו אני ניגש ומוחאים כפיים, אבל לא עושים דבר כדי לעזור לי, ומרחוק 2 בחורים צעירים רצים אלי כדי לעזור. אני עושה גישה איטית מושלמת לרציף כשברגע האחרון משחרר לגמרי את החלוץ, קופץ עם חבל לרציף וקושר חבל חרטום. החרטום מול הרוח. בינתיים מגיעים שני הבחורים הצעירים ועוזרים לי להשלים את הקשירה. הם שייטים צרפתים מיכטה שבבריכה הדרומית. כשראו אותי נכנס הבינו ש"היה מנוע" ואני לבד והתחילו לרוץ אלי. הם שואלים אותי בצחוק אם אני עושה כל יום דברים כאלה. לא אני עונה, רק כאשר אני צריך.. אבל, להישאר ברציף הזה ממש מסוכן במצב הסוואל שיש בו. יש לכם ג'ריקן דלק אני שואל. יש. והם רצים לסירה וחוזרים עם 20 ליטר דלק. די והותר כדי לחבר אותו לפילטר החיצוני ולעבור לבריכה הדרומית השקטה מאוד..הגשם כבאורח פלא מפסיק. אני מייבש את עצמי ואת הסירה  ומתיישב על קפה ועוגיות. בערב אני חוגג על צלעות כבש, אחד המאכלים האהובים עלי שהיוונים יודעים לעשות כל כך טוב.

זריחה ביציאה מספקיה

.

נמל הדייגים בפליאוחורה

נמל פליאוחורה הואנמל גדול בהשוואה לנמלי הדייגים שבאיי יוון וכרתים. אין לי מושג מה היה הרעיון של בניית נמל כזה במקום זה. הוא ריק כמעט לגמרי. הוא משמש את המעבורות השכונתיות באיזור ואת הדייגים הרבים שבעיר והסביבה. גם בעונה לא תמצא בו הרבה יכטות. יש גם pleassure crafts מקומיים ספורים. יש בו 3 בריכות. זו של הדייגים, שהיא השקטה ביותר, אך אליה לא ניתן לסירה כשלי להיכנס. זה של הדייגים. העומק, אגב, בכל הנמל הוא 4 מטר. יש את הבריכה הצפונית שבה יש עמדות מים/חשמל בכל רציפיו. צריך לצלצל אל האחראי שיחבר ולשלם לפני ההפלגה. בריכה זו בלתי נסבלת ומסוכנת ברוחות מ צפ/מז עד דר/מז. ויש את הבריכה הדרומית שבה יש עלטה. לא מים, לא חשמל ולא תאורה. אך היא טובה ושקטה בכל מצב. העיר עצמה נמצאית מצפון לנמל ומרוחקת ממנו ודי  שטוחה. היא אינה שוקקת כשתי הערים האחרות בדרום כרתים - אירםטרה ואגיה גליני. אך אינה קרתנית..

חורה ספקיון - ספקיה 27.10.2014 Chora Sfakion Sfakia

35-11.9N;024-08.25E
בחוזרי לסירה הרוח התחלפה לצפונית מזרחית 6 בופורץ זרזיפי גשם קר מצליפים והסירה מרקדת קצת ברציף שובר הגלים. היכטה החורפת והדייגים במצב יותר טוב, הם ברציפים הצפוניים. אבל, למעשה אין כאן רציף שהוא טוב באופן קבוע. הטוב מתחלף בהתאם לחילופי הרוחות החזקות. כלומר, תרצה לחרוף במים, תצטרך להזיז את הסירה בהתאם. וזה נכון כמעט בכל נמל מהנמלים הקטנים האלה, גם אם חלקם גדול יחסית.
אתמול, אחרי שמד העומק החיצוני כבר לא מתפקד כראוי ( יש גם פנימי שאפשר להוציא אותו עם זרוע סובבת לקוקפיט)
בדקתי אותו במים. בסיס הטרנסדיוסר נשבר והוא סתם נסחב על הכבל שלו. מה עושים? אוזקים אותו באזיקונים אל המוט שיורד למים וכעת הוא מתפקד כראוי.
יצאתי ב 0830 ואכלתי ארוחת בוקר קלה בים.יש לי בסה"כ 13 מייל לעבור. מזג האוויר שוב גובר על המודלים. המודלים נעו בין צפ/מע לצפ/מז 2 . בפועל, בנמל צפ/מז 6-7 ובחוץ צפונית 3-5 .חלק מהדרך עשיתי על ראשי וגנואה וחלק על ראשי ומנוע. אני מגרד את החוף בים חלק ב 1200 אני נקשר לרציף בנמל החדש של ספקיה.
ספקיה הוא נמל השירות של אורמוס רומלי שהוא המעגן בפיתחן של המעוקהענק סמריה - samaria . אין כביש לשם והשירות ליורדים בו מעמק אומלוס הוא דרך הים. לפני 33 שנים ירדתי במעוק הזה יום לפני שסגרו אותו לחורף. אז פעל רק הנמל הישן, הנראה כאן בתמונה.

אני מנסה להזמין דלק. יש לי בערך 50 ליטר במיכל הדלק. יש תחנה ק"מ וחצי מהעיירה, אך אין לה מיני טנקר לאספקה לנמל. איך הדייגים מתדלקים, ג'ריקנים במכוניות. אני שוקל אם לקחת ג'ריקן במונית. יוצא יקר מידי, יש לי בסה"כ 10 ליטר לצרוך אם כל הדרך לנמל הבא אעשה על מנוע. הג'ריקן הזה היה חסר לי כפי שתיווכחו בהמשך.                       

העיירה עצמה ציורית מאוד, על בתיה ששולט בהם הצבע הכחול ועל הןןטר פרונט היפה בנמל הישן. מאוד נעים לשהות כאן. הנמל החדש עמוק מים, 4 מטר ויש בו עמדות מים וחשמל בכל רציפיו שבהן זורמים גם המים וגם החשמל. משמר החופים לקח את המסמכים של הסירה והחזיר לי אותם בלי לגבות דמי רציף או בגין המים והחשמל. אכן נמל ועיירה נעימים ומאירי פנים.     

בתמונות: הווטר פרונט בספקיה והנמל החדש בספקיה                                                                                                                           

אורמוס פלקה - פלקיאס 26.10.2014 OrmosPlaka - Plakias

30-11.6N ; 024.22.8E
בערב החולף, אחרי כל הפעילות החולפת, אני מריח ריח של דלק. מייד סגרתי את ברז הדלק הראשי. חושך, להתעסק עם זה כעת לא מתאים. עם שחר קמתי לבדוק את העניין ומייד מצאתי קרע בצינור הדלק המתחבר אל מיתקן סינון הדלק שליפני הפילטיר החיצוני - ALGEA-X . החלפתי את הצינורית. הלכו כ - 3 ליטר דלק. שאבתי את השיפוליים לג'ריקן קטן באמצעות משאבת טבילה ניידת. בינתיים יורד גשם זלעפות, הקומולונימבוס האחרון מהסערה שחלפה.
אחריו יצאה שמש בהירה עם שמיים בהירים ואני יוצא מאגיה גליני ב  1100 . יש לי 18 מייל לעבור. שעתיים של שתיל ומערבית קלה מאוד. אני במנוע ומפרש ראשי. אבל, בכניסה למפרץ, צפונית מזרחית 6 בופור, בניגוד גמור לתחזית שצפתה מערביות קלות. אני לא מכיר את הנמל הזה ונכנס בזהירות רבה. נמל עמוק מים ממוקם במקום הטבעי ביותר בחלקו הצפוני מערבי של המפרץ. העומק 4 מטר. הוא משמש דייגים וכן את ספינות הנוסעים של תעשיית התיירות המקומית. העיירה פלקיאס ידועה בשובבותה התיירותית. היא ממוקמת כ 1.5 ק"מ מזרחה. בחלקו המזרחי של המפרץ. שם נמצא הנמל הישן שלא הייתי ממליץ להיתקשר בו. זה שובר גלים יחיד כאצבע בולטת מהחוף שנותן הגנה ממערב. הוא מאפשר בהחלט לעגון ממזרחו קרוב לחוף ולרדת בדינגי. הנמל החדש שאליו נכנסתי מוגן היטב מכל העברים, מאפשר קשירה בטוחה. יש בו הרבה עמדות של מים וחשמל בחינם. יש בו מימשה גדול וטריילרים שמאפשרים הרמת כלי שייט כולל יכטות בינוניות בקלות רבה. אפשר בקלות להשאיר כאן יכטה לחורף, אלא, שכרגיל אצל היוונים, למעט מקרים חריגים, אין שירותים.
אחרי שאני מסדר את הסירה,מתארגן ומסייר בנמל הגדול, אני שם פעמי ברגל לפלקיאס.
הנמל החדש באורמוס פלקה

אני הולך את 1500 המטר לעיירה פלקיאס. שווה הן מבחינת הנוף והן מבחינת התוצאה. סוף אוקטובר ובעיירה כל בתי הקפה והמסעדות פתוחים. מלוא החופן תיירים וגם מקומיים ישובים, סועדים ונהנים. בינתיים מתחילה רוח קרה צפנית מערבית עם זירזוף של גשם דק. לאף אחד לא איכפת. הכבש ברוטב יין מצויין וגכם הקפה טוב. בסיומו של ערב מהנה אני לוקח מונית וחוזר לסירה. אפשר בקלות לחרוף כאן, הן בנמל והן בעיירה. לילה טוב.

 יכטה יוקרתית/תחרותית חורפת במים בנמל
למטה העיירה פלקיאס מצידו השני של המפרץ

    

אגיה גליני 25.10.2014

מזג האוויר מתחיל להשתפר. המשטרה פתחה את השער לרציף שובר הגלים שאתמול בערב נסגר לאחר שגלים עברו את שובר הגלים. אבל השער שנסגר מנע כניסה לרציף למכוניות בלבד. היו משוגעים שהסתכנו ועלו על שובר הגלים ורצו לאורכו "בין הטיפות" זה הזכיר לי את רפאל איתן שעשה דבר דומה ולא שרד.
מכל מקום, השיפור במזג האוויר והגשם שפחת משמעותית איפשרו לי להתלבש על מערכת הדלק. אני מפרק את הקטע שבין המיכל לברז הדלק הראשי. ו - במקום להתאמץ ולנפח את ריאותי, אני מוציא את הקומפרסור הקטן שיש לי לצורכי ניפוח פנדרים, דינגי ועיוד כל מיני ג'ובים קטנים, כאלה ואחרים. מחבר אותו לנקודת חשמל בקוקפיט. חשמל יש לי מכאן ועד הודעה חדשה, מהחוף חינם אין כָסֶף. מחבר את הצינורית שלו עם צינור הדלק ומפעיל. יעבוד או לא יעבוד. סבלנות. אחרי כ 30 שניות אני שומע את בירבור הדלק במיכל. עבד. הסתימה נפתחה.. אני מתדלק, ממלא מים, גם זה חינם אין כסף, עושה נקיונות, מבשל לי צהריים וכמצוות יום נאמנה אינטרנט.
מזג האוויר מתבהר. זו הייתה סערת חורף ראשונה. בדרך כלל היא נמשכת 3 ימים, הפעם היא עשתה זאת במינוריות.
מחר - יום הפלגה. אניפוגש את מיודענ הדייג בצהריים. אחרי הצהריים אני יוצא לים להנחת סלי חכות לילה הוא אומר. ו - אכן, הוא יוצא.

מעוק בדרך. ארץ משופעת מעוקים

   

אגיה גליני 24 לאוקטובר 2014 Agia Galini

בתמונות אגיה גליני בסערה

הלילה היה שקט מאוד. אני קם ב0400 כדי לאפשר לדייג אליו אני קשור להפליג. אדיוס - והוא יוצא. אני נקשר מחדש וחוזר לישון. אני מחליט לצאת לאגיה גליני לפני בוא הסערה הרצינית שלה מחכים.  יצאתי ב 0715 אחרי שהכינותי ארוחת בוקר לדרך. בנמל שתיל, לא זז דבר. ברוץ דרומית מערבית 3 בופור וסוואלבינוני קצר. זריחה נהדרת וזרזיפי גשם עם קשת בענן על הכיף הדרומי של לשון היבשה המצוקית הזו. אני על מנוע ומפרש ראשי, דר/מע 1-2 . עברתי כבר יותר ממחצית הדרך. ולפתע - המנוע מקרטע. סתימת דלק. אני מכבה אותו ומתכונן לבצע טיפול בסתימה. בינתיים אני מוציא את החלוץ כדי שיהיה לי היגוי ומהירות כלשהיא קדימה. בעשותי זאת אני רואה קומולונימבוס בא לקראתי. סימן ראשון לסערה שעומדת לפרוץ. לפני שאני אומר "ג'ק רובינזון" הען הזה עלי עם ברקים, רעמים, מטר סוחף וברד. אני נכנס לקבינה וסוגר. מתחת לענן מהירות הרוח עולה ל 20 קשר ואני ב 6-7 קשר רץ קדימה. הרבה זמן זה לא יימשך. נמשך - 15 דקות. אחריו שמש בהירה עם צפונית מזרחית קלה. אני ממשיך בטיפול בסתימת הדלק.מפרק את צינור הדלק בכניסה לפילטר החיצוני, מנפח ריאותי וכמו מנפח זכוכית מכניס את אוויר ריאותי לצינור. שום-כלום. ושוב - שום כלום. יש סתימה רצינית. אני מפרק את חלקי הצנרת מהפילטר למיכל ובודק כל אחד מהם. הסתימה ביציאה מהמיכל. הפיתרון במצב הזה, עד לנמל הלא רחוק, הוא לעקוף את המיכל. זאת אני עושה באמצעות ג'ריקן רזרבי של 30 ליטר דלק. אני פשוט הופך אותו למיכל ישיר לפילטר עם צינור דלק משלו שאני מחבר לצינור ניירוסטה דק כדי שיהיה זקוף בג'ריקן. הוצאת אווחר מהמערכת ו - יש מנוע. ב 1200  נכנסתי לנמל. שוטרי משמרהחופים שבאו לעזור לי להתקשר המליצו על קטע ברציף שובר הגלים שיהיה בטוח יותר בסערה. צפויה סערה בעוצמה של 8 בופור. הגלים עוברים את שובר הגלים.
סידרתי את הסירה וצינור מים וחשמל שיש חופשי ברציף, והלכתי לסעוד את ליבי אגיה גליני היא מקום טוב, ואם להיתפס בסערה, טוב כאן מבהרבה מקומות אחרים. מחר יש לי יום עבודה על סתימת הדלק.
הסערה פרצה שעתיים אחרי שהיגעתי. כרגיל, מכת הפתיחה היא בעוצמה רבה מכת רוח של 40 קשר. הדייג מקלילומנס, מיודעי, נכנס שעתיים לאחר מכן ונקשר לידי. יש לו על הסיפון דג במשקל של 70 ק"ג. כל השאר זוטות. הפעם אני קיבלתי את החבלים שלו. צחקנו. היה כדאי אני שואל? הוא מראה לי את הדג הגדול  כן - היה כדאי.
תבתמונוה: זריחה ביציאה מקלילומנס וקשת בענן על הכייף הדרומי של קלילומנס

קלילו-מנס. 23.10.2014 Kali-lomenes

אני יוצא מלוטרה קטסוני ב 0730 . ארוחת בוקר בדרך. אני מסתפק בקפה, עוגיות ועוד קפה עם דגנים ביוגורט. הלילה עבר בשקט. ידעתי שמזג האוויר לא יהיה משופר. הדייג שהיה אמור לצאת, לא יצא.  יש לי מרחק קצר לעבור. מתי תתחיל הסערה? אמורה לבוא דרומית מערבית, ראשונה של סתיו/חורף זה. הצפי להיום הוא 6 בופור. ו - אכן, חצי שעה אחרי היציאה אני בדר/מע 6 . מנוע ומפרש ראשי, הים מתחיל לעלות, אבל, עד שהוא יעלה ממש אני כבר אגיע. קצת שפריצים ולקראת ההגעה אני כבר מקבל את ההגנה של המפרץ המזרחי של לשון היבשה. הרוח יורדת ל 5 והגלים יורדים בהתאם.
קלילומנס מוכרת לי עוד מימי הפלוגתי בצי הסוחר. היוונים הקימו כאן, על האיים הקטנים שבפתח המפרץ תחנת תידלוק לאוניות כדי להתחרות בגיברלטר וסיציליה. תחנות תידלוק על "אם הדרך" במסלול שבין מזרח הים התיכון/סואץ וגיברלטר/אירופה. אבל, עם הסירה שלי אני כאן בפעם הראשונה.
ב 0930 אני נכנס לנמל הקטן. עם בחוץ הרוח דר/מע, כאן בתוך הנמל היא צפ/מע. ספינת דייג גדולה הקשורה לרציף שבראש שובר הגלים מסמנת לי להיקשר אליה. ואני עושה זאת בחפץ לב. הם חביבים מאוד, מקבלים ממני את החבלים ואני קשור כיאות. הרוח 20 קשר. אני שואל את הסקיפר מה צפוי. אני יוצא לדייג חכות עומק ב 0400 הוא אומר. אספיק להיכנס לנמל לפני הסערה. בהמשך, כפי שנראה נפגשתי עם האיש הזה שוב ושוב.
אני עושה סיבוב. זה נמל קטן מאוד וחדש גם  חדיש. מים וחשמל בכל הרציפים על חשבון משלם המיסים ה - גרמני.הוא טבעי לחלוטין ושובר הגלים נבנה להגן עלי מהחצי המזרחי של המעגל. מדרום, מערב וצפון הוא מוגן על ידי היבשה. המקום היה ידוע במאות הקודמות כמקום חנייה של אוניות מפרש בחצותן את הים התיכון וכן מקום מושבם של פירטים.
כ 500 מטר מצפון לנמל שוכן הכפר הקטן והציורי קלילומנס, מסעדה, בית קפה ו - מועדון ימאים לצוותי האוניות הפוקדות את נמל התידלוק. האינטרנט נשכח כאן באיזו פינה. אני חוזר לסירה והולך לישון מוקדם. שני הדייגים שבספינה על ידי, מכינים את ספינתם לדייג כל היום. אני מתכנון להפליג אחריהם קצת יותר מאוחר לנמל הבא - אגיה גליני, 15 מייך בהמשך המסלול.

בתמונות: הנמל הקטן של קלילומנס על רקע מיכלי הדלק במסוף התידלוק הסמוך. יש מיצר צר ביניהם
הכפר הקטן בסמוך לנמל
הדייג ואני