סמוך להגעתינו זכינו לביקור של "משלחת" שמלחתחילה נראה כמו משלחת מלאכי רעים. אחד מהם הציג את עצמו כאחראי על משמר החופים המקומי (לא לבש מדים, אבל, אסור להתווכח) ןטען כנגדי שאסור לנו להיכנס לנמל זה, למרות הסברי שקציני ההגירה והמכס בקירניה אישרו שאני רשאי כמו כל תייר אחר שנוסע במכונית לבקר במפרצים והנמלים שבדרך לפמגוסטה. הוא סירב להתקשר לקציני ההגירה לאישוש ואימות הדבר ונהג כ"כל ממזר הוא מלך". אני קובע כאן - פסק. או.קיי. פשרה אפשרית? כן. הותר לנו להשאר בנמל עד 1000 בבוקר למחרת. זו לא פעם ראשונה שאני נתקל באטימות הזו בצפון קפריסין. אין שום תאום בין הרשויות השונות במה שקרוי הרפובליקה של צפון קפריסין, שמצד אחד היא מחוז תורכי ומצד שני היא בעלת אוטונומיה מורחבת שמנהלת את עצמה.
הנמל עצמו הוא נמל קטן מאוד ומוגן על ידי שובר גלים שנותן לו מחסה בפינה הדרומית מזרחית של המפרץ הצר שבין שתי לשונות היבשה הטבעיות שסוגרות עליו ממזרח וממערב.
אחרי הצהריים יצאנו לסיבוב קצר והתישבנו במלון הגדול הצופה אל מול הים והחוף היפה שבחלק הדרומי של המפרץ הזה. הרבה עצי קזוארינות וסוּף נחלים מפארים את החוף ויוצרים אווירה שלווה ומרגיעה מסביב. המלון עצמו כבר סגור - נסתיימה לה העונה. אבל, המרפסת/מסעדה הצופה אל החוף וחדר אוכל קטן לעובדים שגובל במטבח פתוחים ומאויישים בצוות קטן. שם התמקמנו ונישנשנו. יש WI-FI ויש אינטרנט חופשי ואני מתעדכן בנעשה בארץ ומעדכן את הבלוג.
אני חוזר לסירה ומסיים את היום על ספל קפה מהביל בכסא הקוקפיט שלי. לילה טוב.
בתמונות: 1. על יד הרציף הקטן בנמל. 2. מראה כללי שח הנמל הקטן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה