יום שני, 8 בנובמבר 2010

האי קוס - נמל קאמרי 22 לאוקטובר 2010 Kos Island - Kamari

נמל קמארי הוא נמל דייגים קטן המצוי במפרץ גדול בפינה הדרומית מערבית של האי קוס. יש באי הגדול הזה מרינה גדולה ונמל ונציאני טבעי ויפה לרגלי המבצר והמיתחם הארכיאולוגי/היסטורי הגדול שבו אפשר למצוא ממצאים מיוון הקדומה עד הונציאנים והעותמנים. קאמרי הוא הקטן והמרוחק שבהם. אפשר לעגון באחד מהם ולנסוע אל העיר המרכזית - קוס - באוטובוס שנוסע לאורכו של האי מספר פעמים ביום. 4 יורו לכל כיוון.
בעיר קוס הייתה בעבר קהילה יהודית גדולה ועניפה. באחד מסיורי הרבים בעיר בעבר נתקלתי באקראי בבית הכנסת של הקהילה. לולא גדר הברזל המסוגננת עם מגיני דוויד לא הייתי יודע. הבניין עומד סגור וריק ובעלי החנויות בסביבה סבורים כי הבניין הוא מוסד ממשלתי ישן שנסגר. אף אחד מהם לא ידע שכאן היה בית כנסת. זה מה שנשאר מהקהילה המפוארת הזו.
יש לנו 21 מייל לעבור מקלימנוס לקאמרי. אנחנו יוצאים עם אור ראשון - 0700 , עוד לא החליפו את שעון הקייץ. זפירים קלים של בוקר. לאחר זמן מה הרוח עולה לצפונית מערבית של כ 10-12 קשר, רוח - 3 בופור. אני מוציא בזהירות את חלוץ הגנואה כך שחבל התוף לא יגלוש כלפי מטה. ואנחנו על ראשי וגנואה משייטים בכייף 3 שעות עד לכיף הדרומי של האי. סלעי ומצוקי הכיף הזה מרשימים מאוד ויש להם צורות ותצורות שונות ומשונות. אחרי הכיף פונים צפונה, הצפונית מערבית מתחזקת ל 4 ונעשית צפונית. מגוללים את הגנואה ועם מנוע וראשי מגיעים אל הנמל. הנמל מורכב משני אלמנטים. האחד הוא נמל הדייגם שהוא קטן מאוד ומוגן על ידי שובר גלים ובו אני לא מוצא מקום להכניס סיכה. השני הוא רציף בטון גדול ופתוח שיוצא מבסיס שובר הגלים, שמיועד לסירות שירות ומעבורות. מדרומו של רציף זה נסגר מפרץ קטן נוח מאוד לעגינה. אני בוחר להיקשר אלונג סייד בצידה הדרומי של הרחבה המרווחת שבקצה הרציף. שם אני מוגן מהצפונית שכבר עלתה ל 5 בופור ומה"צ'ופיס" , אותם גלי רוח קצרים מאוד ונמוכים שנוצרים בין היבשת/חוף לבין הרציף/נמל שאינם מאפשרים קשירה סבירה בצד שמעל לרוח. במצב זה עדיפה קשירה מתחת לרוח למרות שהגישה קשה יותר. כשהסירה מתחת לרוח אין עליה לחץ רציף ואין צ'ופיס שמרקידים אותה כבמינואט. אני עושה  גישה ב 45 מעלות לרציף, י. עולה עם חבל חרטום וקושר ואחר כך אני מעביר חבל ירכתיים אחורה ומקרב את הסירה אל הרציף על ידי שימוש בכננת. על הרציף מספר דייגי חכות שמסתייגים מה"פלישה" שלי לתחומם. אנחנו מתפשרים על ידי חלוקת אורכו של הרציף באופן שווה. שלושה מהם אנגלים מבוגרים שאת הפנסיה שלהם הם מעבירים בקייץ בדייג על הרציף הזה ומתגוררים בצימרים הרבים המוצעים לאורך החוף לכל דיכפין.
ברציף הדייגים יש מים וחשמל. ו - כמעט ולא יאמן, יש שירותים כימיים נקיים. בחוף יש מספר סופרמרקטים קטנים שמשרתים את הקהילה האנגלית הקטנה ששוהה כאן כל הקייץ. ביום רביעי אנחנו סוגרים הם מודיעים לי. נגמרה העונה. מחצית מבתי העסק כבר סגורים אבל יש עוד בתי קפה עם WIFI ומסעדה וחצי. טיילת ארוכה מאוד מתמשכת לאורך החוף מהנמל עד לקצה הצפוני של המפרץ ומעליה מתנשאית העיירה האזורית על הגבעה. אין הרבה נוף מסביב אבל זה אזור נוח מאוד לחניית לילה וכמקפצה לסיורים באי באמצעות האוטובוס. אפשר להשאיר את הסירה ללא חשש ולצאת לסיורים.

בתמונות 1. צוקי הכיף הדרומי של האי קוס. 2. המעגן בקאמרי.






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה