האי ליפסי הוא האי הדרומי שבקבוצת האיי איקריוס פלאגוס. שוהים בו כ 800 תושבי קבע בלבד. כרגיל, מספר הבתים גדול
בהרבה ויכול להכיל מספר רב בהרבה של תושבים. וכרגיל, זה המצב בקייץ, הן מפאת מספר העסקים שמעסיק עטנתית עובדים מבחוץ והן מספר גדול של נופשים ותיירים ליום, שבוע או יותר. אז בקייץ מספר השוהים בו הוא פי שלוש לערך ואף יותר. אני מגיע בסוף העונה אז יש יותר אוטנטיות בשטח.
יצאתי מפורנוי ב 1000 . יש לי 24 מייל לעבור לליפסי השוכנת דרומה. הרוח ביציאה היא דרומית/דרומית/מזרחית 10 עד 12 קשר. ביציאה דרומה אני עובר דרך מיצר צר שבים אי הלוויין המערבי של פורנוי לבין אי שסוגר מפרץ שצמוד דרומה מהעיר. זרם חזק מקדם אותי ואני "נצמד" לצד המיצר קרוב לסלעים, אל דאגה, העומק קרוב לסלעים יכול להספיק גם לאוניה של 200,000 טון. לאחר מכן הרוח דרומית 12 קשר וים בינוי/מודרייט עם סוואל נמוך. נשאר עוד מהסערה. בשתיים אחר הצהריים נכנסתי למפרץ ליפסי. זהוא מפרץ גדול שבקצהו המזרחי ממוקם הנמל שגודלו ממש אינו תואם את גודל האי והיישוב. שטח מיים גדול יחסית, נוח לתימרון, הרבה רציפים ורפשרויות קשירה, ועל כל זה שלוש יכטות מלבד כלי השייט המקומיים. החסרון היחידי הוא שאין שובר גלים כלל למעט המעגן הפנימי שסוגר עליו רציף רחב ידיים. הצרה במקרה כזה, סערות מערביות/דרומיות מערביות שמכניסות סוואל פנימה.
אני נקשר אלונג סייד למעגן הפנימי. דייג מקומי מקבל את החבלים, פשוט ומהיר, חרטום כמעט מול הרוח הדרומית. בקצה הרציף סירה הולנדית שבעליה עושה אוברול לאופניים שלו. מחליפים קצת רשמים.
אני קצת רעב, הולך למסעדה היחידה שנשארה עדיין פתוחה. בעלת המסעדה ואימה אוכלות צהריים. מה יש? קח טלה בתנור עם רוטב אדום באורז, היא אומרת. קיבלתי ולא הצטערתי. דלישס.
בקפה שעל יד הרציף יש WIFI ובמאפיה - גם. זו מאפיה שהפכה להיות גם בית קפה. עורף הנמל מאורגן יפה ומסודר, מקום ממש חביב. יש גם חשמל ומים, אם רק תשלם. תחזית מזג האוויר טובה, דרומית מזרחית קלה ובהיר. למחרת אני אמור להגיע ללאקי באי לרוס לחבירת צוות. אני הול לישון בלב קל.
אני מתעורר ב 0500 לקול מכת רוח חזקה מאוד. קופץ החוצה - מכה דרומית מערבית שמייד אחריה נכנסים סוואלים קצרים למעגן. הסירה מתחילה לרקד על החבלים. טנגו מהיר. נו, אם אני כאן, אז איך לא, מהצד הגרוע ביותר. המשבים החזקים ממשיכים כשעה מלווים בסערות רעמים, ברקים, ברד מתופף על הסירה בקול כאילו אלף תופים מקישים באוזן. אני כבר רואה את עצמי מודיע לאיש הצוות שאני מאחר. אך לא. סידרת הקומולונמבוסים הזו עברה אחרי כשעה. זה לא היה בתחזית. ואחריה - שקט מוחלט - דממה. אני מתכונן לצאת ללרוס.
בתמונות: 1. על יד הרציף בליפסי. 2. שקיעה בליפסי
בהרבה ויכול להכיל מספר רב בהרבה של תושבים. וכרגיל, זה המצב בקייץ, הן מפאת מספר העסקים שמעסיק עטנתית עובדים מבחוץ והן מספר גדול של נופשים ותיירים ליום, שבוע או יותר. אז בקייץ מספר השוהים בו הוא פי שלוש לערך ואף יותר. אני מגיע בסוף העונה אז יש יותר אוטנטיות בשטח.
יצאתי מפורנוי ב 1000 . יש לי 24 מייל לעבור לליפסי השוכנת דרומה. הרוח ביציאה היא דרומית/דרומית/מזרחית 10 עד 12 קשר. ביציאה דרומה אני עובר דרך מיצר צר שבים אי הלוויין המערבי של פורנוי לבין אי שסוגר מפרץ שצמוד דרומה מהעיר. זרם חזק מקדם אותי ואני "נצמד" לצד המיצר קרוב לסלעים, אל דאגה, העומק קרוב לסלעים יכול להספיק גם לאוניה של 200,000 טון. לאחר מכן הרוח דרומית 12 קשר וים בינוי/מודרייט עם סוואל נמוך. נשאר עוד מהסערה. בשתיים אחר הצהריים נכנסתי למפרץ ליפסי. זהוא מפרץ גדול שבקצהו המזרחי ממוקם הנמל שגודלו ממש אינו תואם את גודל האי והיישוב. שטח מיים גדול יחסית, נוח לתימרון, הרבה רציפים ורפשרויות קשירה, ועל כל זה שלוש יכטות מלבד כלי השייט המקומיים. החסרון היחידי הוא שאין שובר גלים כלל למעט המעגן הפנימי שסוגר עליו רציף רחב ידיים. הצרה במקרה כזה, סערות מערביות/דרומיות מערביות שמכניסות סוואל פנימה.
אני נקשר אלונג סייד למעגן הפנימי. דייג מקומי מקבל את החבלים, פשוט ומהיר, חרטום כמעט מול הרוח הדרומית. בקצה הרציף סירה הולנדית שבעליה עושה אוברול לאופניים שלו. מחליפים קצת רשמים.
אני קצת רעב, הולך למסעדה היחידה שנשארה עדיין פתוחה. בעלת המסעדה ואימה אוכלות צהריים. מה יש? קח טלה בתנור עם רוטב אדום באורז, היא אומרת. קיבלתי ולא הצטערתי. דלישס.
בקפה שעל יד הרציף יש WIFI ובמאפיה - גם. זו מאפיה שהפכה להיות גם בית קפה. עורף הנמל מאורגן יפה ומסודר, מקום ממש חביב. יש גם חשמל ומים, אם רק תשלם. תחזית מזג האוויר טובה, דרומית מזרחית קלה ובהיר. למחרת אני אמור להגיע ללאקי באי לרוס לחבירת צוות. אני הול לישון בלב קל.
אני מתעורר ב 0500 לקול מכת רוח חזקה מאוד. קופץ החוצה - מכה דרומית מערבית שמייד אחריה נכנסים סוואלים קצרים למעגן. הסירה מתחילה לרקד על החבלים. טנגו מהיר. נו, אם אני כאן, אז איך לא, מהצד הגרוע ביותר. המשבים החזקים ממשיכים כשעה מלווים בסערות רעמים, ברקים, ברד מתופף על הסירה בקול כאילו אלף תופים מקישים באוזן. אני כבר רואה את עצמי מודיע לאיש הצוות שאני מאחר. אך לא. סידרת הקומולונמבוסים הזו עברה אחרי כשעה. זה לא היה בתחזית. ואחריה - שקט מוחלט - דממה. אני מתכונן לצאת ללרוס.
בתמונות: 1. על יד הרציף בליפסי. 2. שקיעה בליפסי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה