מיד לכשעברנו את הכייף הדרומי של האי השתתק הים לגמרי. היינו כעת בצד שמתחת לרוח. מיכה שואל כיצד נעשה גישה לרציף, עגינה? אל דאגה, בנמל זה ניגשים גישת צד לרציף, איך נעשה זאת? תלוי בכיוון הרוח יחסית לרציף. למעט העובדה שיד ימין שלי מוגבלת מאוד אני ממשיך לתפקד למרות הכאבים והרצון לשכב ולנוח מהתשישות שמתלווה לכאבים.
עם ההגעה, הרוח ירדה לגמרי ואני עושה גישה מושלמת כשאני מחזיק את ההגה ברגל ויד שמאל מתפעלת את המנוע וזורקת חבל ירכתיים ליכטונר שהיה על הרציף. מיכה טיפל בחרטום. זהוא - קשורים. נקודת משמר החופים 50 מטר מהרציף. סוגרים את הסירה ואנחנו הולכים לנקודה. כשהם רואים אותי הם קופצים ממקומם. אני עם הניירת של הסירה. עזוב ניירת עכשיו, ותןך דקה אני מוסע אל בית החולים הקטן. שם אני מתחיל להתנדנד. עד עתה האדרנלין החזיק אותי. בתוך דקות משכיבים אותי בחדר טיפולים ורופא/מנתח מתחיל לטפל בי. במפרץ עוגנת אוניית שירות של הצי היווני שיש בה בית חולים וצוות רפואי גדול. הם עוברים מאי לאי לתיגבור הצוותים המקומיים ושוהים מספר ימים בכל אי. גם מזל טוב צריך לפעמים. מראה כף היד שלי אינו משובב נפש על פי מיכה. איחוי הקרעים לקח כשעה וחצי ויש גם שבר רציני באחת מהן. החשש של הרופא הוא שהגיד נקרע באמה. ושוב מזל. יש באי רופא כירורג אורטופד, אז החלק של הגיד נשאר פתוח והאורטופד עובד עליו עוד שעה, אכן, גיד קרוע. זה עסק מכאיב מאוד. אחרי כל הטיפול הזה חוזרים לסירה ואני נח בקוקפיט כשעה באפיסת כוחות. שלמה הגיע בינתיים ואנחנו מחליטים להשאר בקרפאטוס עד יום שני ולראות מה קורה איתי בהמשך ובינתיים , לעשות טיול באי היפה הזה. למחרת אני בביקורת רפואית, מחליפים את החבישה למשהוא ליברלי יותר. הפציעה מתחילה להראות יותר טוב, אך בכל מקרה אני מנוטרל ל 3 שבועות. צריך לעבוד על חזרה לארץ להמשך ביקורת מקצועית יותר והחלמה. את הסירה אפשר להשאיר במרינה הקטנה של קרפאטוס ואני מתאם זאת עם משמר החופים.
שבת 06 לספטמבר. מטיילים באי ברכב שכור. אי מדהים ביופיו. כפי שכתבתי קודם, בחוף המזרחי יש עוד שני מפרצים/נמלים נהדרים ביופיים. לפעם הבאה אני עושה סובב קרפאטוס לשבוע של כיף. מסיימים את הטיול בפיניקי שם יש מסעדת דגים משובחת. מיכה ואני סוגרים על מליטה יפה שמספקת את שנינו. תאווה לחיך.
עוד קודם לכן היתה לנו בבית קפה פגישת אקראי עם מקומי שעובד בהסעות לבתי מלון משדה התעופה וממנו למדנו שיש טיסות ישירות מהארץ לקרפאטוס. מישהוא גילה סוף, סוף את האי הזה. שתי טיסות בשבוע ושומעים את הישראלים בשטח.
240 יורו לטיסה הלוך ושוב. קניתי.
ביום ראשון אנחנו נחים. מיכה מתעתד להצטרף לשלמה בהפלגה לכרתים ואני חוזר לארץ. מעבירים את הסירה למרינה הקטנה שמרוחקת קצת מהרציף הראשי בו אנו נמצאים. יש חשמל ומים. מסדירים את העניין עם משמר החופים. וביום שני בבוקר היכטה ליעד עם שלמה ומיכה ואבי מפליגים לאי קאסוס הסמוך מערבה, בדרך לכרתים.
אני עושה סידורים אחרונים להשארת הסירה למשף של כ 3 שבועות במרינה הקטנה. מוסיף חבלים ומחזק את יריעת הצל. לוקח מונית לשדה התעופה. גיא, בני מחכה לי בבן גוריון ואנו נוסעים ישר אל בית מכבי בתל אביב. בשלשת הימים הקרובים אני בטיפול אינטנסיבי. הצפי - אפשר יהיה לחזור בסוף החודש.
בתמונות. 1. אני נח בקוקפיט אחרי הניתוח בקרפאטוס, חבוש וכואב. 2. שקיעה בפיורד טריסטומה.
המשך יבוא.
עם ההגעה, הרוח ירדה לגמרי ואני עושה גישה מושלמת כשאני מחזיק את ההגה ברגל ויד שמאל מתפעלת את המנוע וזורקת חבל ירכתיים ליכטונר שהיה על הרציף. מיכה טיפל בחרטום. זהוא - קשורים. נקודת משמר החופים 50 מטר מהרציף. סוגרים את הסירה ואנחנו הולכים לנקודה. כשהם רואים אותי הם קופצים ממקומם. אני עם הניירת של הסירה. עזוב ניירת עכשיו, ותןך דקה אני מוסע אל בית החולים הקטן. שם אני מתחיל להתנדנד. עד עתה האדרנלין החזיק אותי. בתוך דקות משכיבים אותי בחדר טיפולים ורופא/מנתח מתחיל לטפל בי. במפרץ עוגנת אוניית שירות של הצי היווני שיש בה בית חולים וצוות רפואי גדול. הם עוברים מאי לאי לתיגבור הצוותים המקומיים ושוהים מספר ימים בכל אי. גם מזל טוב צריך לפעמים. מראה כף היד שלי אינו משובב נפש על פי מיכה. איחוי הקרעים לקח כשעה וחצי ויש גם שבר רציני באחת מהן. החשש של הרופא הוא שהגיד נקרע באמה. ושוב מזל. יש באי רופא כירורג אורטופד, אז החלק של הגיד נשאר פתוח והאורטופד עובד עליו עוד שעה, אכן, גיד קרוע. זה עסק מכאיב מאוד. אחרי כל הטיפול הזה חוזרים לסירה ואני נח בקוקפיט כשעה באפיסת כוחות. שלמה הגיע בינתיים ואנחנו מחליטים להשאר בקרפאטוס עד יום שני ולראות מה קורה איתי בהמשך ובינתיים , לעשות טיול באי היפה הזה. למחרת אני בביקורת רפואית, מחליפים את החבישה למשהוא ליברלי יותר. הפציעה מתחילה להראות יותר טוב, אך בכל מקרה אני מנוטרל ל 3 שבועות. צריך לעבוד על חזרה לארץ להמשך ביקורת מקצועית יותר והחלמה. את הסירה אפשר להשאיר במרינה הקטנה של קרפאטוס ואני מתאם זאת עם משמר החופים.
שבת 06 לספטמבר. מטיילים באי ברכב שכור. אי מדהים ביופיו. כפי שכתבתי קודם, בחוף המזרחי יש עוד שני מפרצים/נמלים נהדרים ביופיים. לפעם הבאה אני עושה סובב קרפאטוס לשבוע של כיף. מסיימים את הטיול בפיניקי שם יש מסעדת דגים משובחת. מיכה ואני סוגרים על מליטה יפה שמספקת את שנינו. תאווה לחיך.
עוד קודם לכן היתה לנו בבית קפה פגישת אקראי עם מקומי שעובד בהסעות לבתי מלון משדה התעופה וממנו למדנו שיש טיסות ישירות מהארץ לקרפאטוס. מישהוא גילה סוף, סוף את האי הזה. שתי טיסות בשבוע ושומעים את הישראלים בשטח.
240 יורו לטיסה הלוך ושוב. קניתי.
ביום ראשון אנחנו נחים. מיכה מתעתד להצטרף לשלמה בהפלגה לכרתים ואני חוזר לארץ. מעבירים את הסירה למרינה הקטנה שמרוחקת קצת מהרציף הראשי בו אנו נמצאים. יש חשמל ומים. מסדירים את העניין עם משמר החופים. וביום שני בבוקר היכטה ליעד עם שלמה ומיכה ואבי מפליגים לאי קאסוס הסמוך מערבה, בדרך לכרתים.
אני עושה סידורים אחרונים להשארת הסירה למשף של כ 3 שבועות במרינה הקטנה. מוסיף חבלים ומחזק את יריעת הצל. לוקח מונית לשדה התעופה. גיא, בני מחכה לי בבן גוריון ואנו נוסעים ישר אל בית מכבי בתל אביב. בשלשת הימים הקרובים אני בטיפול אינטנסיבי. הצפי - אפשר יהיה לחזור בסוף החודש.
בתמונות. 1. אני נח בקוקפיט אחרי הניתוח בקרפאטוס, חבוש וכואב. 2. שקיעה בפיורד טריסטומה.
המשך יבוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה