רתימנון 7 לנובמבר 2014 Rethimnon

לילה שקט לחלוטין. אני קם ב 0600 ומכין לי ארוחת בוקר לדרך. ב 0700 אני מתנתק מהרציף. סטפן, הצרפתי מקיסמוס שעוגן לידי מנופף לי לשלום, ואני יוצא לים שטוח, שתיל עם משבים קלים מהגיזרה הדרומית. בחוץ מספר גדול של ספינות וסירות דייג, ואני מתנהל ביניהן על מנוע ומפרש ראשי. אחרי שאני עובר את חצי האי אקרוטירי מתחילה דר/מז, המקביל ההפוך לקורס שלי לרתימנון. מהר מאוד היא מתחזקת ל 6-7 בופור והים עולה בהתאם, אם כי לא יותר מ 2 מטר, גלים קצרים ואלימים. אני משנה קורס 25 מעלות  ימינה. בצורה זו אני מקבל את הים על חרטום שמאל ומתקרב מהר יותר לחוף. אני משוכנע שקרוב יותר לחוף הים ירגע במהירות והרוח תתמתן. הרוח מתחזקת ל 7 -8  בופור אבל הים יורד בהדרגה.
ו - שוב התחזיות הכזיבו בגדול. ו -אכן, קרוב לחוף הרוח והים יורדים ואני "טס" מזרחה בתוספת זרם של קשר, עובר את מצוק המבצר של רתימנון ואת שובר הגלים של הנמל, בים שטוח לחלוטין. ב 1500 אני כבר קשור לרציף הצפוני של המרינה הקטנה שבתוך הנמל המסחרי של רתימנון. אני מגיע למשרד 15 דקות אחרי סגירתו. זהוא. מים יהיו לי ברציף הזה, חשמל רק ביום שני בבוקר.
יש להם סוף שבוע ארוך לאנשי מנהלת הנמל.
על יד הרציף במרינה של רתימנון

חניה 05-06 לנובמבר 2014 Chania

הלילה בקולימברי היה שקט מאוד ואני קם מוקדם יחסית לשתיל. אחרי קפה של בוקר אני יוצא לים שקט מאוד, שתיל ומשבים קלים מהכיוון הדר/מז, ועובר את 12 המייל שמפרידים בין קולימברי לחניה על מנוע וראשי. ארוחת בוקר של סלט יווני בים. קריר עם ענני סירוס גבוהים מאוד וראות פנומנלית. ב 1030 אני קשור עם שני חבלי חרטום וחבל מיקשר קרקע בירכתיים. לא צפוף בעונה זו ברציף, אך בתי הקפה כבר רוחשים בנהנתנים מקומיים ותיירים.
חניה היא נמל ונציאני שאופיו הונציאני נשמר עד היום. הוא בטוח בכל רוח למעט צפ/מע  חזקה שמכניסה סוואל לנמל. עם זאת הקשירה, עם המיקשרים, גם בצפ/מע  בטוחה למדי ואם קושרים (תלוי בצפיפות כלי השייט) חבלים מצליבים עוברים בשלום סערה צפונית מערבית. יש מים וחשמל בתשלום. שירותים ומקלחת, אפילו עם מים חמים.
הנמל מאוד ציורי ומלא בתי קפה ומסעדות והעיר העתיקה שבסמוך לו מספקת מלוא החופן אתרים היסטוריים שבהם גם בית הכנסת של הקהילה היהודית המפוארת ששכנה כאן ונכחדה במלחמת העולם השניה כאשר מילטו אותה באוניה לתורכיה והאוניה טובעה על ידי צוללת גרמנית. במסעדה שבסמוך לבית הכנסת עדיין אפשר לקבל אוכל כשר.
אני באופן אישי אוהב מאוד את הנמל והעיר הזו, שמקושרת גם בשדה תעופה לאתונה.
על יד הרציף לסירות אורחים בחניה. המגדלור הונציאני ברקע.

 

 

אפשר לקבל אספקה של דלק ברציף וכן בקבוקי גז בישול ברציף. בקבוק של 3 ק"ג = 15 יורו שזה יקר מאוד לעומת 8 יורו ברגיוס ניקולאוס בתחנה שאינה רחוקה מהמרינה. אבל, אם אין ברירה זה מה יש.  אני מצלצל למרינה באגיוס ניקולאוס לתאם את בואי לשם, כפי שהם ביקשו. הפתעה, אין לנו מקום עבורך, מודיעים לי. למרות שאמרו כשיצאתי משם שלסירה כמו שלי תמיד יימצא מקום. ללמדך, תמיד טוב יותר לעשות הזמנה  מראשולשלם מיקדמה. אני מחליט להפליג בכל זאת לרתימנון, שם ידוע לי שיש אפשרות להרים סירה ומשם לבדוק מספר מספנות ולהחליט על החלופה המתאימה ביותר במצב הזה. ניקולאוס מודיעה לי לבסוף שתשובה סופית תינתן מחר. ניחא. תחזית מזה"א למחר היא  דר/מז 10 קשר בשלושת המודלים. אבל, במשמר החופים אומרים לי שתהיה רוח דר/מז 20 קשר. בין איי יוון זה עוד מקור לקבלת תחזית שבדרך כלל אמינה יותר מהמודלים. אני משלם עבור העגינה מים וחשמל ליומיים האלה במשרד המרינה - 16 יורו. סביר.

 

למעלה שובר הגלים שחלקו טבעי

חלקה המזרחי של הבריכה בנמל עם הווטר פרונט וחומת המבצר המרכזי בנמל

המסגד שבנמל בו נמצא גם משרד המרינה שמנהלו עוזר בכל דבר ועניין 

קןלימברי 04 לנובמבר 2014 Kolimvari

35-32.9N ; 023-41.2E
במהלך הלילה הרוח ירדה לשתיל. אני קם ב 0630. יש הרבה מה לעשות לקראת ההפלגה אחרי הסערה. לסדר את העוגן שהזזתי אותו כדי לאפשר מעבר חופשי לחבלי החרטום משני הצדדים, לנתק את כבל החשמל הארוך ולסדרו, לעשות סדר בפנדרים  ובחבליי ההתקשרות הרבים שהוצאתי ועוד. ב 0725 אני מתניע, מתמרן החוצה ויוצא לבריכה בתוך הנמל, מסדר את הפנדרים על הסיפון, חבלים ומוציא את המפרש הראשי. ב 0800 אני בחוץ, בים שקט לחלוטין. ו - שוב, בעייה עם המגעים בקופסת הבקרה של ההגאי האוטומטי. הרזרבי מוכן תחת ידי  והוא מופעל מיידית. שתיל עם נשיבות רוח קלות ממזרח ואני על מנוע וראשי שועט לגמוע את 21 המיילים בין קיסמוס ל קולימברי. כפי שחשבתי בחלק הצפוני של מפרץ קיסמוס, בסמוך ל"קצה האצבע" יש סוואל מבולבל של כ שני מטר והסירה מיטלטלת כהוגן עד שאני עבור את הקטע הזה ופונה דרומה. מצוקי החוף באזור זה מרהיבים ביופיים משולבים עם מערות רבות על קוו המים.  בשעה 1230 אני נכנס אל הנמל ונקשר בקשירת אורך לרציף. אני היכטה האורחת היחידה בנמל הגדול הזה. ובכלל, אין אף יכטה במים מלבדי.
קולימברי היה נמל דייגים קטנטן ומוגן, מעין לשון ים קטנה מוגנת בשובר גלים קטן. נכנס למישהוא רעיון מגלומני להפוך את המקום למרינה גדולה ומאורגנת. סגרו את נמל הדייגים הקטן בשובר גלים גדול מצפון ומישני ממזרח וסגרו שטח מיים גדול ומרובע בצורתו. הקימו תשתית של רציפים , עמדות מים וחשמל ב שלושת הרציפים שנוצרו,מספנה  ושטח אחסנת קרקע ל כ 50 סירות ו - זהוא. אין מרינה, אין חשמל והמים מזרזפים בזרם חלשץ כל הפרוייקט קרס. אבל, מקום נחמד ובטוח, למעט בצפוניות מזרחיות. וגם בסערה צפונית מזרחים יימצא המקום היותר שקט משום שבכל השטח הגדול הזה אין צפיפות ואפשר לתמרן את הסירה למקום היותר שקט בנמל במזג אוויר גרוע שהוא הפינה הצפונית מערבית.
על יד הרציף המערבי בקולימברי

 

הווטר פרונט הקטן בקולימברי, מסורתית פונה אל נמל הדייגים הקטן מצידו האחד ואל הרחוב הקטן שמוביל מהנמל אל תוך העיירה. יש בו כמה מסעדות מצויינות, שבאת מהן אכלתי מרק דגים מצויין, בית קפה עממי עם אינטרנט, מזללת ג'ירו. חסר בו סופרמרקט ומאפיה שהם רחוקים בהמשך הרחוב כ 700 מטר בתוך העיירה. מקום טוב ונחמד באמצע הדרך.

נמל הדייגים הקטן והמוגן שבתוך נמל קולימברי

 

 להקת האווזים של נמל הדייגים בקולימברי. גם כאן, הם מטופלים ויש להם משכן בטוח

 

קיסמוס 3 לנובמבר 2014

אחרי ארוחת הבוקר אני מתייצב במשטרת הנמל למתן עדות. נשאלתי גם לדתי, למען הפורמליות, וגם על איזה ספר אני נשבע, הברית החדשה, הקוראן או התנ"ך. הביאו מתרגמת מקצועית ששליטתה באנגלית לא הייתה מושלמת והייתי צריך לתקן את הטיוטה. ניחא. לקראת צהריים זה הסתיים וקיבלתי טרמפ העירה מהמתרגמת. על הפלגה היום עדיין אין על מה לדבר. הרוח עדיין 6 ואני בטוח שבקצה הצפוני של ה"אצבע" יש ים גבוה ומבולבל, כך שאני נשאר עדיין כאן ודוחה את ההפלגה למחר בבוקר.
כאשר אני חוזר לפנות ערב לסירה הרוח כבר 3 בופור, עדיין מצפ/מז. הנמל נרגע. יש הפלגה מחר. זה באמת לא היה נעים להיתקע במקום הזה בעת מזג האוויר המחורבן הזה, אבל, זה מה יש. לא הכל סוגה בשושנים.  

קיסמוס 01-02 לנובמבר 2014

במהלך הלילה מנשבת דר/מז שמכניסה סוואל לא נעים היישר מפתח הנמל הפתוח לכיוון זה, אל הרציף שבו אני קשור. מאחר ואין לי עניין בנמל הזה חשבתי לנסות ולהגיע אל הנמל הבא עוד לפני הסערה. אולי. אני יוצא מוקדם ברוח דר/מז 4. "מוציא את האף" מהנמל ולוטף מייד צפ/מז 7 שמייד מרימה גלים של 2.5 מטר. אני "מתקפל" וחוזר אל הנמל "על גחוני". אלא שעכשיו איני יכול לחזור אל הרציף שבו הייתי מאחר שמעבורת גדולה נכנסת ונקשרת לרציף שובר הגלים שבו הייתי קודם. התימרון שלה אורך זמן ברוח הזו, אין כל גוררת בנמל שבה היא יכולה להעזר. אז, אני מתרחק ממרחב התימרון שלה וניקשר לרציף הדרומי הקטן. על ידי עומדת יכטה בדגל אנגלי שבעליה טורח על קשירת חבלים נוספים לעת הסערה. אנחנו עוזרים אחד לשני בקשירה. ואז מסתבר שהוא צרפתי שמתגורר במקום ועושה בקיץ קרוזים יומיים. טוב, אנחנו קשורים כדבעי. יש לי ברוך השם מספיק חבלים מתאימים, ומספיק פנדרים למצבים כאלה. הרוח עולה ל -8 . בתחזית, יומיים קודם לכן הצפי היה 5. יורד גשם דק שממש חודר לעור ברוח הזו. אבל אנחנו safe and afloat. אני מתפנה להכין לי ארוחת בוקר, ובעודי מכין אותה, פיצוץ עז שדומה לפיצוץ של לבנת חבלה מחריד את סביבת הרציף הקטן. רעם? לא ייתכן. אני יוצא החוצה. כ 30 מטר מאחורי עוגנת מעבורת נוסעים. היא נמצאית במצב שקיעה. לא להאמין. היא נוטה על צידה הימני וירכתיה שוקעות במהירות. מחזה עצוב מאוד לראות כלי שייט במצב כזה. כאשר מתחילה ההתקהלות אני חוזר לארוחת הבוקר שלי. לאחריה אני מסייר בשטח הקרוב אלי ומוצא נקודת מים ונקודת חשמל. זיפט לעבור את הסערה בנמל כזה, לפחות יש לי מים וחשמל. החשמל רחוק קצת, אבל יש לי כבל חוף ארוך, 50 מטר בנוסף לקבוע, וזה מסתדר.
בצהריים הצרפתי לוקח אותי העירה. העיר משמימה לא פחות מהנמל. יש בה יותר בתי מרקחת מאשר מסעדות. אני מוצא לי בית קפה עם WIFI ומבלה שם את שארית אחר הצהריים. כאשר אני חוזר מחכה לי מכונית משטרה ברציף והשוטר מתחיל לתחקר אותי אודות האירוע של טביעת המעבורת. טוב, הוא אומר בסופו של דבר, ביום שני בבוקר אתה חייב להגיע למשטרת הנמל, שם יחכו לך חוקר ומתורגמנית לצורך הגשת עדות רשמית לקייז הזה. נו, אני אומר לעצמי, איזה מקום בחרתי לי להיתקע בו. הנחמה היא שלא נראה שיש סיכוי שסערה כזו תסתיים עד יום שני.. ועוד לא ידעתי מה מחכה לי למחר
אני והמעבורת השקועה ובשנייה אפשר לראות את המעבורת השקועה ואת מרחב הנמל

.
הלילה שבין שבת לראשון היה לילה קשה. הרוח התגברה והיכתה ברציף כזלעפות עם גשם מסמא עיניים ואני קמתי מספר פעמים לחזק את קשירת החבלים והפנדרים. למעשה כמעט ולא ישנתי כלל. לפנות בוקר הרוח ירדה בדרגה אחת לפחות ואני נרדמתי על הספה בסלון.
ובבוקר יש לי משאבת שירותים סתומה - בלוק - אבן. כל הסחי של הנמל הגיע לרציף הזה, תוסיפו את כל מה שיצא מהמעבורת השקועה ויש לנו רציף שמימיו רוחשים מכל הבא ליד. אני סוגר את שני ברזי הים., מפרק את המשאבה לגורמים, מנקה אותה. מפרק את כל צנרת כניסת מי הים, מנקה. יופי, יש כניסה. אני סוגר את ברז הים הנכנס.. כל זמן שהרציף במצב הזה הברז ישאר סגור. אם צריך, מכניסים מים מתוקים בסיר לאסלה. אבל - היציאה סתומה גם היא. שימוש בחומצת הידרוכלורית לא הניב תוצאות. אני מבואס ויוצא העירה להתרענן. צריך לפרק את ברז הים ביציאה. אני משאיר זאת לאספנה. התחליף הוא חוף ודלי עם מי ים. ואכן באספנה כל מערכת היציאה פורקה וחודשה.
המעבר בקצה חצי האי גרמבוסה

        

קיסמוס 31.לאוקטובר 2014 Kissamos

35-30.9NN ; 023-38.4E
אני יוצא מוקדם, ב 0600 , אני יודע שצפויה סערה ואני רוצה להגיע לפניה לקיסמוס. התחזית לשעות הקרובות היא צפ/מע 2. בפועל יש צפ/מז 2. טוב יותר מבחינת ההגנה של החוף. יש שקט מאוד ואני על מנוע ומפרש ראשי. יש פרקי שתיל תכופים. ארוחת בוקר מלאה בים. החוף המערבי של כרתים כמעט כולו שומם למעט מפרץ גדול אחד שבו יש ישובים וחקלאות. אבל, חלקו הצפוני של הקטע הזה מעניין במיוחד. זה חצי האי גמבוסה והאי גרמבוסה, ששם יש מפרץ שחלקו הדרומי הוא לגונה רדודה מעניינת במיוחד, ובחלקו הצפוני האי שבראשו מבצר מעניין גם הוא. הכניסה למפרץ הזה, שהוא מתוייר מאוד, ממערב לא מסומנת בשום מצוף או סימון אחר, והיא מסוכנת מאוד למי שלא מכיר את המקום. מלא סלעים מעל ומתחת  ובגובה פני המים תוחמים את הכניסה. הכניסה מצפון, ממזרח לאי חופשית ממכשולים. האזור, כאמור, מעניין מאוד. באי יש רציף למעבורות התיירים בעונה. יכטה פרטית לא תורשה להיקשר ברציף. עוגנים על ידו. עכשיו הכל ריק, אבל אני לא נכנס לשם היום. לא ברור לי מתי תתחיל הסערה, אך היא בפתח, ללא ספק. וגם לא ברור לי אם היא תהיה דר/מז או צפ/מז, אבל בודאי מהקטע המזרחי. הים שקט מאוד ואני ממשיך הלאה ועובר את המיצר שבין האצבע לאי שמצפונה. נו - בודאי, סוואל מבולבל מקדם את פני כשאני נכנס למפרץ קיסמוס.
זריחה ביציאה מפליאוחורה

מזג האוויר מאוד לא יציב. הרוח מתחלפת כל הזמן מצפ/מז, ל דר/מז, לדר/מע. כשאני מדרים מהכף של האצבע היבשתית להסוואל מתייצב והטילטולים פוסקים. אני עובר את ששת המיילים הנותרים על חלוץ. בכניסה לנמל יש לי צפ/מע 6 עם גשם ועם זה אני עושה את הגישה לרציף, כאשר מכונית משטרת הנמל מקבלת את פני ומורה לי היכן להיקשר. הם גם עוזרים בקבלת החבלים. Fast akong side בין סירות דייג. הנמל גדול ועמוק מים (6 מטר) ומשמש בעיקר את מעבורות הנוסעים שבעונה עמוסות תיירים המבקרים במפרץ גרמבוסה באי ובלגונה שמדרומו. כעת כל המעבורות עוגנות בחלק הצפוני של הנמל בקטע של אצבע היבשה שמגינה על הנמל מצפון. זה המקום הכי בטוח ושקט בנמל הזה. על ידן יש פינה רחבה לספינות הדייג הגדולות, רציף שובר הגלים הארוך מיועד למעבורות גדולות ו - לנו הקטנים נשאר החלק הדרומי החדש של רציף שובר הגלים ו רציף קטן בחלק הדרומי מערבי של הנמל ששם קשורים גם כלי שייט גדולים. יש להניח שבעונה הנמל הזה שוקק חיים. כעת הוא - חשוב כמת. הכל עומד ולא זז. המסעדה סגורה, הדייגים לא יוצאים, כולם מחכים לסערה, שמשום מה בוששת לבוא ואני ממש לא סומך על המודלים שיתנו לי את כיוונה המעשי. העיר קיסמוס רחוקה מהנמל כ 3 ק"מ, אבל לפני העיר יש נמל דייגים קטן שסביבו יש פעילות ומסעדות, והוא בטוח מאוד, אך הוא מתאים רק לדייגים הקטנים. אני מסיים את סידור הסירה לאחר ההגעה, עושה סיור בנמל. יש גם מספנה קטנה שיכולה להעלות באמצעות מימשה וטריילר יכטות קטנות, כשלי למשל. ו - זהזא, סיימנו להיום. הנמל הזה בעונה זו פשוט משמים.

האי גרמבוסה

.
     המבצר שבראשו של הצוק באי גרמבוסה

פליאוחורה 29-30 לאוקטובר 2014

יש כאן 3 יכתות שחורפות מחוץ למים. למה לא? יש חשמל, יש מים ויש גם שירותים, אך הם סגורים. אני נרשם במשטרת הנמל, שאגב משתייך למינהלת נמל חניה, ובדרך אגב שואל איך מקבלים אישור להשאיר כאן סירה לחורף. לא מקבלים, זה רק במקרים מיוחדים, משמע למי שהמלכות רוצה ביקרו.
אאני מעביר את הסירה לבריכה הצפונית שם אני מקבל מים וחשמל. יום כביסה. בחבל התוף של המפרש הראשי יש פיתולים. אני מפרק את המנגנון ומקצר את החבל בחלקו התחתון.
מזג האוויר משתפר ופרקי הזמן שבין מטחי הגשם והברד מתארכים. אני מחליט להפליג ביום שישי בבוקר. בינתיים אני מטייל בעיר, מתדלק ממיני טנקר שהטלפון שלו נמצא על קיר הכניסה לנמל
הרחוב הראשי בפליאוחורה.